הניבים הראשונים בדרך!

וכן... ניחשת נכון.... כמו גם בפעם האחרונה, לפני כחודשיים, אז היינו חולים כולנו, אך לך לבסוף יצאה שן טוחנת שלישית, גם הפעם ברקע של כל החולי, או בעצם הסיבה לו, ובכל מקרה, זה פשוט קרה - יוצאות לך השיניים.

קשה מאוד לקבוע, איזה שיניים בדיוק בוקעות לך הפעם. נראה כי כל הפה שלך נפוח וכואב. על פניו, נראה כי בקעו להם שני הניבים. אך גם השיניים הטוחנות ממשיכות לצמוח. השיניים הטוחנות, שלא כמו השיניים הרגילות, לוקח להן הרבה יותר זמן לבקוע. וזה כל כך כואב!

וכשכואב לך, הידיים שלך כל הזמן בפה המתוק שלך. אתה נוזל מכל פמקום אפשרי. והרבה זמן הן גם בפה שלי - אתה כאילו מנסה להגיד לי: "אמא, שם בפה כואב לי. תעשי בבקשה שזה יעבור"...

אתה לא אוכל כלום, ממש כלום כבר כשבוע. ועד היום כמעט ולא ינקת. רק קצת. יום השישי היה היום הכי קשה. אז נשכת אותי אין ספור פעמים. מבחינתי, היה זה הסימן המובהק לכך שכואב לך - כי בדרך כלל כשכואב לך, אתה נושך לי את הפטמות בסוף ההנקה. זה לא קרה כבר הרבה זמן. ולצערי קרה דווקא ביום שישי, אז הייתי גם אני באחד הימים הפחות מוצלחים של המחלה שלי, מה שהוריד את סף הסבלנות שלי. היה לא פשוט.

היום חזרת לינוק. ובגדול. את רוב היום העברת על הציצי, או בסמוך לו - נח. עד אחר הצהרים המאוחרים לא ירדת ממני ולו לרגע קט. הכל עשינו ביחד - התלבשנו, הלכנו לשירותים, הכנו לי אוכל. לא זזת ממני למילימטר. כל הזמן התכרבלת בתוכי. והאמת, אני התפנקתי. אך ללא שום היסוס אני אוותר מראש על כל פינוק עתידי דומה ורק שתרגיש כבר טוב... ושהכאבים יניחו לך...