בכל מזג אוויר, לא משנה כמה קר בחוץ, אנחנו יוצאים לטייל. רק גשם שוטף יכול למנוע מאיתנו את היציאה - וגם אז אנחנו, רוב הסיכויים, נקפוץ לבקר אצל מישהו, ונטייל במנשא בדרך לשם. אני באמת חושבת שלא היה יום אחד מאז שהצטרפת אלינו, בו לא בילינו בחוץ.
וכך קורה, שברוב הערבים אנחנו מסיימים את הטיול שלנו ברחבת החנויות במרכז העיירה. ברחבה קר פחות מאשר במגרש המשחקים, וגם היא מוארת יותר. אתה, וחבריך הקטנים, עוברים חנות חנות. יש כאלה שאתה אוהב פחות, ויש שיותר. אך כולם פשוט מאוהבים בך! כל כך כייף לראות איך החיוך עולה על פניהם של האנשים ברגע שרואים את הפרצוף הקטן שלך מופיע על מפתן הדלת. לרוב, אתה נכנס ועושה סיבוב קצר. לפעמים, אתה מנסה לסגור את דלת הכניסה. לפעמים אתה משתלט על המפסקים של המקררים, אותם, כמובן, אתה מנסה לכבות. ולרוב, אתה פשוט מתבונן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה