וכך חגגנו את יום הולדתי

לא הייתי יכולה לבחור בחגיגה טובה יותר...

קמנו בבוקר ליום גשום (למרות שבחורף זה נקטתי בשיטה הדי אגואיסטית של "בבקשה, כמה שפחות גשם", כדי שתוכל להיות כמה שיותר בחוץ), שמחתי שהיום ירד גשם. סימן לרעננות ולהתחדשות.

אבא שלך ברוב נדיבותו, ולמרות שתפשה אותו הצטננות דווקא ביום זה, העניק לי מתנה נוספת על הבוקר - ישנתי עד השעה 9:00. כמובן, התעוררתי איתך ב-6:00, וגם התעוררתי להניק אותך כשעלית אלי לחדר מלמטה בסביבות השעה 8:00, אך בסופו של דבר, ישנתי עד 9:00! איזה כייף!

ואז פינקנו את עצמנו בארוחת בוקר זוגית עשירה, שמילאה את שלושתנו כמעט עד ארוחת הערב, ב"ברונו". המשכנו לחנות שליד, שם ראיתי ביום שישי סוודר שאהבתי (כמובן, אחרי שראיתי אותו על מישהי בדשא ופשוט שאלתי אותה, איפה היא קנתה אותו - השיטה המוצלחת ביותר עבורי לבחור בגדים). התלבטתי אם לקנות אותו, ולמרות שנשאר רק סוודר אחד מהדוגמא שאהבתי, החלטתי לחכות עד יום ראשון, שאבא שלך יוכל להחליט בשבילי. כנראה, זה באמת היה הסוודר שלי. הוא חיכה לי. אבא שלך קנה לי אותו במתנה (כל כך הרבה מתנות - איזה כייף לי!)

המשכנו הביתה, אתה כמעט ונרדמת במנשא על אבא. אז צנחתם שניכם לישון. ואני התמוגגתי כמובן למראה שני הגברים הישנים שלי. וגם מצאתי קצת זמן לכתוב ולקרוא.

ואחרי שהתעוררתם, בילינו לנו בנעימים את אחר הצהרים בביתנו הכה אהוב עלי.

לקראת הערב יצאנו שוב לטיול רגלי ברחבי טבעון. בדרך לפתע פגשנו את מורן שמאוד התגעגענו אליה (היא הייתה חולה די הרבה זמן). כל כך שמחתי!

חזרנו הביתה להמשך ערב שקט של שלושתינו. לצלילי טפטופי הגשם.

ואחרי שהלכת לישון, קינחנו אבא שלך ואני בעוגת טרמיסו של "דודו אוטמזגין" - העוגה היחידה שאני מסכימה לקנייתה, בנוסף לאפייתה בעצמי. אבא התחיל להרגיש פחות ופחות טוב, כך שאת העוגה אכלנו כבר במיטה. אני ממש מקווה שירגיש טוב במהרה.

שני דברים נפלאים נוספים קרו במהלך היום - החלטנו החלטה שהרבה זמן העיקה עלינו, מה שהוריד מאיתנו ישירות עול מיותר, נשטף מעלינו עם הגשם והקל מאוד עלינו. וגם אתה לפתע אמרת: ABA! בבירור ובהדגשה. כמה רגעים לפני שהלכת לישון.

איזו דרך נפלאה לחגוג את יום ההולדת! בבית ואיתכם! תודה רבה לשניכם - אוהבת אותכם כל כך!