כשלושה שבועות אחרי שוויתרת על שנת הבוקר שלך, אפשר להגיד שמתחילה לאט לאט להצטייר לה השגרה החדשה.
יאמר לזכותך, כמו תמיד, שכשאתה מחליט משהו - אתה עושהו עד הסוף. מרגע שהגעת להחלטה, אין מקום להתלבטויות...:) כמה שלא היה לך קשה בהתחלה להתרגל ללוחות הזמנים החדשים, לא חזרת שוב לישון את שנת הבוקר שלך ולו פעם אחת. וגם לא היית הולך לישון בשעה מוקדמת יותר בערב. בהתחלה היית הופך להיות ממש עייף, כזה שפשוט נרדם אפילו בהליכה, כבר בשעה 10:00. למזלנו הגדול (באמת!) החורף השנה, לפחות עד עכשיו, היה ממש חם. מזג האוויר היה נפלא, וכך בילינו לנו את הבקרים בחוץ. בעזרת אויר צח ניסיתי לעזור לך להגיע להרדם כמה שיותר מאוחר, בסביבות השעה 12:30-13:00, כדי שתתרגל ללוח הזמנים החדש. למרות שהיו בקרים, ועדיין ישנם לעיתים, שהיית נופל לישון בשעה מוקדמת יותר, אפשר להגיד כי פחות או יותר, השעות האלה התייצבו. עדיין עם קצת עזרה, אך מרגישים כי הגוף שלך מתרגל לכך לאט לאט גם בעצמו. אתה מתחיל להיות עייף יותר ויותר מאוחר - בסביבות השעה 11:30-12:00, ואם אנחנו בחוץ, אתה משתף פעולה בלמשוך את השינה עוד קצת.
שעת ההתעוררות שלך בבוקר די מתנדנדת. אם בהתחלה היית מתעורר בשעה 8:00-8:30, לאחרונה יותר ויותר אתה מתעורר בשעה 6:00-6:30 (כמובן, אתה פועל הפוך לכל המוסכמות, בדיוק כמו ההורים שלך - בדרך כלל אומרים, שמרגע שהילד ישן פעם אחת ביום, הוא מתעורר מאוחר יותר וישן יותר בצהרים). כך גם אורך השינה שלך בצהרים - עוד לא גמר דעת עם עצמו. אתה שומר בקפידה על מחזורי שינה של 45 דקות. אך מ-45 דקות עד 3 שעות ו-45 דקות - הכל פתוח. יום ככה, ויום אחרת. ככל שאתה ישן יותר, כך גם ארוכה יותר ההתעוררות שלך. לעיתים אתה מתעורר במשך כחצי שעה - יונק ועינייך עוד עצומות, מכורבל בחיקי. גם המעבר אחר כך בין השינה לעירנות הוא ארוך יותר - אנחנו משתדלים להתחשב בזה, ולא ישר להוציא אותך מהבית, גם גם אנחנו צריכים ללכת לאנשהו. לכאורה נראה כי אין שום קשר בין השעה שהתעוררת בבוקר, לבין אורך השינה בצהרים. מה שבטוח - בערב אתה הולך לישון באותה השעה בדיוק - 21:00-21:30, לא משנה כמה קרוע אתה מעייפות.
אז כך נראה לאחרונה היום שלנו. אתה מתעורר בבוקר בכך שלרוב אתה מגיע אלינו למיטה. יונק להנאתך, ומסתובב לנו בחדר (מעלינו, מעברנו, לצידנו, עלינו, ובכל תנוחה אחרת שבקרבתנו). באיזשהו שלב אחד מאיתנו מצליח לארוז את עצמו לקום מהמיטה. אלא אם לפני כן הלכת לחדר שלך והבאת את אחד הספרים שלך שאתה רוצה שנקרא לך, גם אם השמש עוד לא זרחה בחוץ. אנחנו מתארגנים (לפעמים אתה מסכים להיות רק עם אבא, ואז אני תופשת עוד קצת שינה - עד השעה 8:00 לערך) ויורדים למטה. מתישהו, כמובן, אתה עושה את קאקי הכבוד (ויש הרבה כבוד:) של הבוקר. אתה משתתף השתתפות פעילה ביותר בהכנת ארוחת הבוקר. אוכלים. מעבירים עוד קצת זמן למטה, בדרך כלל בסביבת העבודה שלך, ועולים למעלה. מתארגנים. אתה שותף לכל ההכנות:) עוד כמה עבודות בית שעל הפרק, ובסביבות השעה 10:30 אנחנו יוצאים החוצה. גם אם אנחנו יכולים לצאת בשעה מוקדמת יותר, חשוב לי להכיר לך גם את הבילוי הביתי. וגם בילוי שהוא לא בילוי. חוסר מעש (לכאורה, כמובן - חבל שלא כולם מבינים זאת) נראה לי לא פחות חשוב מאשר ההתעסקות במשהו. אפשר וטוב להנות גם מהשקט, מסתם התבוננות במשהו, או מהמחשבות שעוברות לנו בראש. גם ההשתעממות בעיני, היא חשובה להווייתנו. כמובן, הכל במידה.
ואז אנחנו מטיילים לנו עד השעה 12:30 לערך. חוזרים הביתה. וכמעט מהדלת, לפעמים אפילו בלי לשטוף ידיים, אתה צונח על מיטתך. ההרדמויות הכי מהירות שלך קורות מאז שעברת לשנת יום אחת. אתה מתעורר. אנחנו כמובן שוב קוראים ספרים. יורדים למטה. אוכלים את ארוחת הצהרים שעברה לשעת אחר הצהרים, אך לא נראה כי אתה מתנגד, להיפך לפחות לי נראה, כי אתה אוכל קצת יותר במהלכה עכשיו. אנחנו עוברים לסביבת העבודה שלך. כעבור כמה זמן, תלוי בין היתר, ביכולת הריכוז שלך, אנחנו יוצאים שוב לטייל. חוזרים הביתה בסביבות השעה 19:00. וההמשך זהה למה שהיה תמיד - ארוחת ערב, מקלחת, בילוי בחדר שלך לפני שאתה נרדם, ופרישה לשנת לילה מתוקה. גם כמות ההתעוררויות שלך בלילה לא קבועה. יש לילות שאתה ישן אותם בלי להתעורר, ויש לילות שאתה מתעורר בהם 3-4 פעמים.
תגובה 1:
Your child is so beautiful, and so are you and your husband. Thank you for visiting my OWOH Candle Blog Giveaway. - Ellen
הוסף רשומת תגובה