נכון, לפעמים לוקח קצת זמן להרדים אותך. או קיי, זה יכול להיות גם לא מעט זמן. אך בסופו של דבר, זוהי זכותך. הרי ישנם גם לא מעט אנשים מבוגרים, שגם להם לוקח די הרבה זמן להרדם. למה ללכת לרחוק? אמא שלך היא אחת מהם..:) והיא אף לא עוברת את כל השינויים ההתפתחותיים האדירים שעוברים עליך, שכמובן שמים את חותמם על השינה שלך.
אבל אם היה לי ספק אם היה בכך סימן לכך שאולי אתה לא זקוק יותר לשתי שינות ביום - ספק זה התפוגג עקב האירועים שהתרחשו בשבועיים האחרונים. כשנסענו לבקר את אפרת לפני כשבועיים, הלכת לישון את שנת הבוקר שלך יחסית מאוחר. היינו בטוחים שבסופו של דבר תחזיק מעמד עד הערב. ואכן, אצל אפרת היית כולך מלא אנרגיה. ניסיתי להרדים אותך לשנת הצהרים, אך לא הצלחתי. המקום החדש סיפק יותר מדי ריגושים. אך ככל שהתקדם היום הפכת להיות יותר ויותר עייף. איך שנכנסנו לאוטו בחזרה הביתה בערך בסביבות 17:30-18:00, התעלפת ברגע. אכן, ישנת אולי 20 דקות, אך בכל זאת... ישנת. התעוררת עירני לחלוטין ומלא כוחות! ולמחרת ביקשת להשלים את שעות השינה שלך. גם כשנסענו לירושלים לברית של עומר לפני שבועיים, קרה אותו הדבר. האמת.. שמחתי שכך הדבר. תחושת הבטן שלי כי אתה אכן זקוק עדיין לשתי שינות קיבלה אשרור שהייתה זקוקה לו.
כך החלטתי שבביקורנו מחוץ לבית בשעות השינה שלך, שכמובן לא יקרו בתדירות גבוהה מדי, אנחנו פשוט נאפשר לך להתעייף כמה שתחזיק מעמד... עד שתתעלף לשינה, מבלי לשים לב לכך שאתה נמצא במקום חדש. גם אם יהיה זה רבע שעה שינה, לא נוותר עליה. בביקורנו בנופש, בשבת, הלכת לישון את שנת הבוקר כשהיית ממש עייף, בערך בשעה 10:00. כשהלכנו לברכה ב-17:00, היית כבר ממש ממש עייף. אחרי שטבלנו בבריכה, ומגע המים גם הוא הוסיף על העייפות שלך, פשוט לקחתי אותך על הידיים, באמצע הדשא של הברכה ושרתי לך. בהתחלה - את שירי הערש שלנו, ואחר כך את שיר הערש הסודי שלנו. וכך נרדמת. פעם קראתי איפשהו שמחזור השינה של התינוקות אורך 45 דקות. כנראה, גם אתה קראת את אותו המקור. הרבה פעמים אתה מתעורר בול אחרי 45 דקות, לפעמים ממשיך לישון עוד מחזור אחד, ולפעמים מתעורר לגמרי. הפעם הסתפקת במחזור אחד. ולמחרת, כשחזרנו הביתה, השלמת את השעות שהיו חסרות - ישנת בבוקר שעתיים וחצי!, ובצהרים עוד שעה וחצי.
וכך ישבתי, כשאתה על ידי. הרוחות החלו לנשוב. כיסיתי אותך במגבת יבשה. ישבתי ולא זזתי. הייתי בטוחה שאם אוריד אותך לשמיכה, תתעורר. וגם התענגתי על הזמן הזה. כשאתה בזרועותיי. הבן המתוק שלי. חום הגוף שלך חימם גם אותי. הנשימות שלך הסתנכרנו עם נשימותיי. אבא שלך ישב לצידנו וחיבק אותי. צללתי לתוך האושר השליו שלי....
יום חמישי, 25 בספטמבר 2008
אתה עדיין זקוק לשתי שינות במהלך היום
תוויות:
משפחה (family),
שינה (sleep)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה