מתחילת השבוע שינינו קצת את סדר היום שלנו. אחרי שאנחנו חוזרים מהטיול בסביבות השעה 19:00, אנחנו אוכלים עתה ארוחת ערב משפחתית. ורק אחר כך בעה שעת המקלחת. הגענו להחלטה זו, כפי שאתה לבטח מנחש כבר לבד, אחרי ביקורנו אצל שירה ואמיתי. בארוחות הכה טעימות שאכלנו שם אצל אביו של אמיתי, השתתפת בתענוג רב. לא הייתי אומרת שהתחלת לאכול כמויות הסטריות של אוכל, אך אכן הראת נכונות גבוהה יותר לאכול. ישבת בכיסא הנייד המתוק שלך, מצוייד בצלחת ובסכו"ם משלך כמובן, ואוכל לבד מהצלחת שלך, והיית לסועד מן המנייין. עד תום ארוחת הערב!
חיכינו לסימן כלשהו שיאותת לנו להתחיל בארוחות ערב המשפחתיות. והוא הגיע!
שני דברים נוספים שהתרחשו לאחרונה - התחלת להאכיל אותי. זה מצחיק אותך מאוד. באיזשהו שלב אתה מתחיל להושיט לי חתיכות של אוכל ומחכה עד שאני אוספת אותן בפה שלי. ואני משתפת איתך פעולה. נראה לי רק פייר שאם אני מאכילה אותך, גם אתה יכול הלאכיל אותי מדי פעם...:) דבר נוסף קשור לארוחות ביניים שאתה אוכל בדשא. אני תמיד לוקחת לך פירות. וכשאתה רעב, אתה פשוט לוקח את הקופסא מהעגלה, זוחל אלי עם הקופסא ביד אחת, מושיט לי אותה ומחכה עד שאפתח אותה. אז אתה מתיישב, לפעמים אחרי שאני מזכירה לך, לובש סינר ואוכל לאט לאט. והיום, אחרי שחקרת לעמוק את העגלה של אבישג ושל עלמה, פתאום זחלת אלי כשבידך חטיף של בייבי ביס. רצית שאני אפתח לך את החפיסה כדי שתוכל לאכול אותו. כל כך התפלאתי! איך ידעת שבעטיפה המרשרשת הזו יש מאכל?! הרי מעולם לא נתנו לך את הבייבי ביס...:)
הייתי אומרת שאתה אוכל כמויות יותר גדולות - מה שבטוח הוא שאתה אוכל כל דבר שמציעים לך חברי הדשא האחרים. ויכול להיות, רק יכול להיות, שהתחלת לשתות בלי לשפוך את המים מהכוס. וגם לשתות כמויות גדולות יותר. נחייה ונראה. לגבי זה, אני עוד לא קובעת מסמרות.
יום חמישי, 25 בספטמבר 2008
התחלנו לאכול ארוחת ערב משפחתית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה