אתמול לקחנו אוויר עמוק עמוק לראיותינו והלכנו איריס ואני לפאב מקומי לשתות כוס בירה לכבוד יום ההולדת של איריס. הרגשתי הרבה יותר בטוחה מהפעם האחרונה והראשונה, אז השארתי אותך בערב עם אבא שלך לפני שלושה חודשים. סמכתי עליך שתהיה בסדר. ואכן היית... כמעט עד הרגע האחרון:) כאילו הרגשת שאני לא בבית. התעוררת ב-11:30, למרות שאתה כבר די הרבה זמן מתעורר יותר לכיוון 12:30-1:00 בלילה (הנה גם היום אתה עדיין ישן). לא הצלחת להרגע אצל האבא. הוא התקשר אלי דקה לפני שנכנסתי הביתה. אתה לא משייך את האבא ללילות..:) מבחינתך, אבא מייצג ערנות ושמחה. לילות ושינה זה הזמן הפרטי שלנו. גם אתמול, רק לקחתי אותך לידיים, או לפני שינקת, הפסקת לבכות. בשונה מלפני שלושה חודשים, ליבי לא התהפך. לא הרגשתי אשמה. גם לא הרגשתי שאתה כועס עלי או משהו כזה. הרשתי ממש בסדר. אני בטוחה שאוכל לעשות זאת שוב, ושתתרגל.
ובינתיים, איריס'קה. נהנתי מאוד אתמול! לחייך!
נ.ב. התמונה היא מהביקור אצל ההורים שלי לפני חודש.
תגובה 1:
מתוקה שלי כמה מקסים ומרגש הכל! גם שיצאנו לבלות-פשוט סיפרתי לכל חברותיי ומשפחתי שיצאתי ונהנתי,ומסתבר שאלמה התעוררה פעמיים וחזרה לישון בעזרתו של אבא שלה בקלות ובנעימות,הייתי כל כך גאה בשניהם,חמודים שלי.וגם מה שכתבת שרק נתן לי אוקיי להתנהלות שלי וחידד עוד נקודות ,פשוט מרתק גם לקרוא וגם ללמוד,זה הכי כייף - שיש גם ערך מוסף,הרי היתה לי מלווה כל השנים בהן עבדתי וחכמת הטיפול חסרה לי והנה,זה מגיע דרכך ותודה,וגם לראות את אלמה ועידן באינטראקציה ..ממש נעים לעיניים וגורם לנחת.
תודה על הכל אהובה,ניפגש בקרוב,איריס.
הוסף רשומת תגובה