התמונות שבלב שלי

בימים בהם הייתי ילדה קטנה, לא היו מצלמות דיגיטליות, ואת כמות התמונות בשנה היה ניתן לעיתים לספור על אצבעות שתי הידיים.

באותם הימים חלקה BUSENKA שלי (האמא של האמא שלי) סוד כמוס איתי.

היא שיתפה אותי באיך תמיד אוכל לצלם את הרגעים היקרים לי.

"פשוט תעצרי לרגע", היא אמרה לי, "תתרכזי במה שאת רואה מסביבך, תנשמי עמוק ותעצמי עיניים. תנסי לשחזר את התמונה שראית. את הריחות. את הקולות. אם הצלחת - התמונה הזו תשמר לעד בלב שלך".

במרוצת שנים רבות כך צילמתי רגעים אינטימיים פרטיים שונים. BUSENKA שלי צדקה - הם לעולם נכרתו בלבי. למזלי, הפעם, בביקורנו בצפון, שירה המתוקה, שהפכה לצלמת המשפחתית הרשמית שלנו, עזרה לי לתעד רגעים אלה גם במצלמה הרגילה. כך אוכל לשתף אותם הפעם איתך, אפרוח קטן שלנו. זו המשפחה שלי...