למדת לפתוח ארונות

זה התחיל בנסיונות עדינים שלאט לאט צברו תאוצה ובטחון. בהתחלה היית פותח רק קצת את הדלת, מאוחר יותר טיפה יותר, אז למדת גם לשלוט בשיווי המשקל שלך והנה.... פתחת ארון.

ועכשיו זה אחד העיסוקים האהובים עליך - אתה עובר בין הארונות. פותח אותם. מביט פנימה. ואז סוגר את הדלת... ושוב... מעבר לכך, אתה גם דואג שכל ארון יהיה סגור. כנראה בתמונת המצב שנקלטה במוח שלך הארונות סגורים, וכך הם אמורים להיות מבחינתך. אפרופו, תקופת הרגישות לסדר (sensitive period for order). זה מצב טיפל'ה בעייתי, אם למשל אני רוצה לפתוח את ארון הבגדים שלי כדי לקחת בגדים ממנו, ואתה ישירות סוגר את הדלת שלו אחריי, לפני שהספקתי אפילו להציץ בו, אך אנחנו מסתגלים לפעול בקצב מותאם...:)

בהתחלה חשבנו לסגור את הארונות הבעייתים. אך אז שינינו את דעתנו. בינתיים אינך מראה עניין בתוכן הארון מעבר להסתכלות עליו. כך שנחיה ונראה. בכל מקרה, אני מעדיפה שתלמד לא לגעת במה שאינך אמור לגעת, כשהמניעה מגיעה מתוך תוכך ולא ממעצור חיצוני שרירותי.