רק רציתי להגיד לך שבימים אלה כשרבים מחבריך מתחילים לטעום ממסגרות כאלה ואחרות, אני מאוד שמחה שאתה בבית איתי. אכן, לפעמים זה מפחיד, לעיתים זה מלחיץ ומדי פעם מבודד, אך לא הייתי בוחרת במשהו אחר. אני מודה לך ולאבא שלך על ההזדמנות המדהימה הזו. מבחינתי, להתלוות אליך בשנים אלה של התהוות העדינה שלך הוא זכות גדולה.
עכשיו פרשת לשנת הצהרים שלך. נרדמת כשהיד שלך על הבטן שלי, בעוד שהיד שלי על הבטן שלך. מקשיבים אחד לנשימות השניה. יכולתי לשבת כך שנים.
אני אוהבת אותך מאוד, אפרוח קטן שלנו. תודה לך על כך שאתה אוהבת אותנו בחזרה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה