יום שישי, 26 בספטמבר 2008

אתה בן שנה וחודש! וגם על איך נעמדת בפעם הראשונה ללא תמיכה!

אתה בן שנה וחודש! אבא שלך שאל אותי עד מתי נמשיך לחגוג את ימי ההולדת שלך גם בחודשים. אני מניחה... עד שנרגיש שהגיע הזמן לעבור לחגיגות בשנים...:)

איזו דרך מדהימה בחרנו לחגוג את יום ההולדת הקטן הזה שלך! כל כך הרבה דברים נפלאים קרו בו!

כבר הרבה זמן תכננו ללכת לבקר את קרן - אשה מיוחדת במינה, שיש לה מקום משמעותי מאוד בחיינו. כבר אמרתי לך, אני חושבת, ואולי לא פעם, שאני מאמינה חזקה בכך שמה שקורה איתנו בחיים אלה אינו מתרחש ללא סיבה. השאלה היא אם אנחנו רגישים מספיק להבחין בכך. כך היה גם עם הצטרפות קרן לסיפור שלנו. היום נשאלתי כמה פעמים על איך אנחנו מכירים אותה. התשובה הספונטנית שרציתי לענות היא: "אנחנו מכירים את קרן מאז ומתמיד!". כך זה מרגיש לנו. ואם להיצמד לפרטים העובדתיים, אז קרן הייתה פעם המרצה של אבא שלך. מרוב שהוא התרשם מהרצאותיה בקורס תאוריות אישיות, הוא לא הפסיק לדבר עליהן כשחזר הביתה. זה הפך להיות מנהג ימי השישי שלנו - הוא היה חוזר מההרצאות ומדקלם את מה ששמע מקרן. עד שיום אחד החלטתי להצטרף אליו, כדי להתרשם ממקור ראשון. כך הפכתי לסטודנטית שלא מן המניין של קרן. גם כשאבא שלך השלים את הקורסים שלו, המשכנו ללכת להרצאותיה באורנים. נקשר בינינו קשר מיוחד במינו. במרוצת הימים, באחד הרגעים העצובים יותר של מסענו, כשנזקקנו לאוזן קשבת ידידותית, הייתה זו קרן שאינטואיטיבית מצאנו את עצמנו נוסעים אליה לצפון הרחוק באישון לילה לשיחה אינטימית מלב ללב. יש אנשים כאלה, שנקרים לדרכינו, שהקשר שנוצר איתם הוא כה מיוחד וקרוב, שאף אם איננו נמצאים בקשר יומיומי צמוד, ואף לא חודשי, הם בליבנו תמיד, ואנחנו מרגישים מספיק קרובים תמיד להציע להפגש. יתרה מזאת, אני חושבת שעמוק בליבנו, אנחנו מחכים למפגשים האלה - אלה הם האנשים שאנחנו תמיד רוצים לחלוק איתם את מה שעבר עלינו, בין אם מדובר ברגעים שמחים יותר או פחות, בהישגים אישיים שלנו או במהמורות בדרכינו, או בסתם מחשבות שעברו לנו בלב. וגם להתעטף באנרגיה הכה מיוחדת שמקרינית אנשים אלה, לשאוב ממנה כוחות והשראה שיעזרו לנו ליצור חוויות מיוחדות חדשות, שעליהן ישמעו הם בבוא הזמן, במפגש הבא שלנו.

כך מצאנו את עצמנו מרימים סופסוף טלפון לקרן ו"נופלים" עליה לביקור בהתראה של כמה שעות. ואני כל כך שמחה שכך עשינו! בילינו ערב כה מיוחד! מעבר לדברים הרבים שדובר עליהם, לאווירה הכה חמה ומיוחדת בביתה היפה של קרן, הייתה זו גם משפחתה המקסימה שהטילה עלינו קסם מיוחד. אני חושבת שכבר סיפרתי לך שזה סוג של תחביב סודי שלי - להתבונן במשפחות חמות כאלה, ואני יכולה לעשות כן במהלך שנים שלמות, נדמה לי, במיוחד אם אלה הן המשפחות של החברים שלנו, ובמיוחד אם מדובר בחברים שקצת יותר גדולים מאיתנו, מעין אחים גדולים שכאלה. כאילו מציצים קצת לעתיד, כך אנחנו מרגישים. אנחנו משוחחים רבות על כך אחר כך. כך גם הרגשנו היום - אני חושבת שאחת המשאלות הכי כמוסות שלנו היא לגדל משפחה אוהבת, תומכת וחמה, שתמיד תמצא את עצמה על הספות בסלון, למשל, גם כשהילדים יהפכו להיות גבוהים יותר מאיתנו, מדברת על מה ודא אחרי ארוחות ערב משפחתיות, עד השעות הקטנות של הלילה. ועל כך אני מודה למשפחה של קרן - על הצצה הקטנה הזו שאפשרו הם לנו באדיבות כה רבה.

גם אתה נשאבת לתוך הקסם. מהרגע הראשון הרגשת בבית בביתה של קרן. למרות העייפות בשל חוסר שינה בצהרים, התעוררת לחיים ברגע שהגענו אליה. כה רבות שמעת על קרן מאיתנו, שהחלטת שתחכה להזדמנות מיוחדת של הביקור אצלה כדי לחלוק גם איתה את אחת הפעמים הראשונות שלך. וכך, היום, בפעם הראשונה, אחרי שסיימנו לטעום מהבישולים המיוחדים של קרן בארוחת קבלת שבת, אחרי שנשטפנו בטפטופי היורה (נראה לי שזה יהפוך לאחת המסורות המשפחתיות שלנו:), ואחרי שכולם התרכזו בסלון, התמקמת בניחותא במרכז המעגל, ליד קרן, ופתאום.....ברגע אחד, כשכל המבטים, כולל אלה של אבא שלך ושלי היו עליך, כשהיית על הרצפה, פסקת את רגליך קטנות, כשאתה נשען על ידייך שעל הרצפה, הרמת את הטוסיק לתנוחת כלב, שחררת את הידיים הקטנות, מצאת שיווי משקל... ונעמדת ללא תמיכה!!! ככה סתם! קרן צעקה מהתרגשות! ואבא שלך ואני, כרגיל, התמלאנו דמעות של אושר. תודה רבה, אפרוח, שחלקת איתנו פעם ראשונה נוספת שלך!

אני כל כך אוהבת את המתנות הקטנות האלה שאתה חולק איתנו. אני אוהבת את השקט שלך ואת שמחת החיים שלך! את השלווה הפנימית שלך שכל מי שפוגש בך מושפע ממנה! אני אוהבת לראות אותך גדל, גם אם הלב שלי מחסיר פעימה כל פעם שאני שמה לב כמה מהר זה עובר. אני אוהבת שאתה מספר לנו את מה שעובר עליך. אני אוהבת את איך שאתה זוחל לקראתי כשיש לך משהו ביד, כדי להראות לי אותו. אני אוהבת את איך שאתה לוקח אותי באצבע שלי מהקצה השני של הבית וזוחל כשאצבע שלי ביד שלך לכיוון המשחק של הלחיצות, כדי שנלחץ ביחד על הריבועים שאינך מצליח ללחוץ עליהם לבד בינתיים. אני אוהבת את איך שאתה עוזר לי לעשות כביסה - מעביר ביחד איתי את הבגדים מסל הכביסה לגיגית, או מתעטף בבגדים הנקיים בזמן שאני מקפלת אותם. אני אוהבת את הזמן שלנו ביחד. אני אוהבת את איך שאתה מנסה להתלבש ובטוח שלבשת את החולצה כשהנחת אותה על הראש שלך. אני אוהבת שאתה מושיט לנו ספרים שאתה רוצה שנקרא. אני אוהבת את איך שאתה לוקח את הספר, מושיט לי אותו, ואחרי שקראתי לך עמוד אחד, לוקח אותו ממני ומושיט אותו לאבא שלך כדי שגם הוא יקרא עמוד, וכך אנחנו קוראים לך בתורות. אני אוהבת את הצחוק המתגלגל שלך. אני אוהבת להניק אותך! אני אוהבת את איך שאתה מלטף אותי כשאתה נרדם. אני אוהבת את איך שאתה פתאום זוחל אלי, נעמד ונותן לי נשיקה רטובה על הפה. אני אוהבת את איך שאתה מצחיק את עצמך. אני אוהבת את הג'וק ההפוך שלך. אני אוהבת את איך שאתה יושב על הטוסיק עם רגלים משולבות לפניך ומביט על העולם מסביבך בשקט בשקט. אני אוהבת את הזמנים של שלושתנו ביחד. אני אוהבת לראות כי זה הדבר האהוב עליך גם!

תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

שלום יקרים
מרגש לשמוע אותך מירי, אומרת את אשר בליבנו- ובאמת שאנחנו מרגישים משפחה גם מבלי שזה תוכנן או נקבע. הייתם לנו מתנת שבת ואנחנו מקווין שעוד תהיו לנו- אז שנה טובה לכם
נשיקות לכולכם- ולעידן המדהים- שבזכותכם נראה כמי שיודע שהעולם כן יכול להיות טוב
קרן

Related Posts with Thumbnails