יום ראשון, 2 בינואר 2011
לבתנו: לראשונה נגעת במשהו במכוון!
והנה זה קורה...
אחרי שהתנסית רבות בנגיעה לא מכוונת בחפץ התלוי לפניך,
יום בהיר אחד, כזה ששום דבר חריג לא בישר על כי יהפוך ליום מיוחד,
הגלגלים הקטנים אי שם במבוכי מוחך התחברו להם חיבור שכזה,
ולפתע שמת לב...
את נגעת במשהו, והוא זז עקב נגיעתך!
משמעו, את יכולה להושיט את ידך ולגעת במשהו שרצית לגעת בו...!!!
נ.ב. בתמונות את בת חודשיים וארבעה שבועות...
לבתנו: ממשיכה ללמוד להרים את הראש
את ממשיכה ללמוד להרים את הראש.
וכל האמצעים כשרים - פוף קטן שמסייע לך להתרומם (למרות שדי מהר עזבנו אותו, כיוון שהיית ממש מחליקה ממנו), וגם מראה, בה את רואה את השתקפותך והיא מעודדת אותך להרים את הראש עוד ועוד...
וכמובן, כל המשפחה מצטרפת למאמץ הכביר...
נ.ב. בתמונות את בת חודשיים וארבעה שבועות...
ברוכים הבאים לשנת 2011!
שיהיה שלום!
שנהיה בריאים!
שנמשיך להיות ביחד ולהוקיר את היותנו יחד!
שנמשיך להיות מוקפים בחברים שהם גם המשפחה!
שנמשיך להיות נאמנים לעצמנו!
שנמשיך לגדול, להתפתח, לצמוח אך גם להיות אנחנו!
שנמשיך להיות!
שנת 2010 הייתה מדהימה. אתה גדלת בה כל כך. תמיד חשבתי שאתה איש קטן, אך השנה הדגישה זאת יותר מקודמותיה. אתה סקרן, מקסים, נינוח, מנומס, אדיב, מצחיק, מאושר. כל מי שנמצא לידך נדבק בשמחת החיים שלך. היצירתיות שלך אינה יודעת גבולות. בכל מקום ובכל מצב אתה מוצא לעצמך משהו לעסוק בו, לשחק איתו, לעבוד בו. אתה לוקח חלק פעיל בכל מה שמתרחש בביתנו. מבשל, מסדר, מתקן, קובע את מיקום הציורים. לא עובר יום בלי שאבא ואו אני מזכירים לעצמנו עד כמה אנחנו ברי מזל להיות הורים לילד כמוך, עד כמה אתה מדהים. שנה בה התחלת לדבר ופתחת לנו צהר עוד יותר רחב לעולמך הקסום. שנה בה קפצת מגבהים שלא הייתי מדמיינת אפילו שתוכל לקפוץ מהם ונחתת על שתי רגליים, תרתי משמע. שנה בה אתגרת אותנו לא פעם, אך גם חיזקת אותנו במה שאנחנו. שנה בה למדנו כל כך הרבה בזכותך. שנה בה העצמת אותנו. שנה בה אבא צייר, וצייר, וצייר. וכל ציור שונה מקודמו. כל אחד מעמיק עוד יותר את חווית המתבונן בו. שנה בה סרגתי, קצת תפרתי, ובעיקר הייתי בהיריון בה. במיוחד בחודשים הכל כך חמים של הקיץ. שנה בה התגברתי על הפחד ללדת ואפילו אהבתי ללדת. שנה בה את, מתוקונת שלנו, בירכת אותנו בהצטרפותך אלינו. וכבר הספקת להקסים את כולנו. שנה בה הקשר עם הוריי צלל לעומקים קהים, ביגר אותי והעצים באותה המידה כמו גם ריסס אותי לשברים. שנה בה התחזקנו במה שאנחנו ובמה שחשוב לנו.
שנה בה לא היינו מסוגלים לתאר לעצמנו איך תראה תחילת שנת 2011, מלאים דאגות וספקות, ועתה אני מחכה בקוצר רוח להמשכה.
אנחנו מבורכים בכל הרבה מובנים.
שתהיה שנה מדהימה לכולנו!
נ.ב. התמונות צולמו לפני כשבועיים ואת בת ארבעה חודשים...
