שטיח לאמבטיה

את השטיח הזה לאמבטיה תכננתי לתפור במהלך.... לפחות 9 חודשים! הריון של ממש..:)

אז לקח לי קצת זמן...:)

ההשראה היא, כמובן, מ-Meg מ-Sew Liberated.

ובקצרה,

• גודל השטיח 61.5X71.5 ס"מ.
  
• החלק העליון נתפר בדיוק כמו החלק העליון בשמיכת הטלאים החורפית שלך (גודל כל ריבוע הוא 11.5 ס"מ, מה שנותן ריבוע סופי של 10 ס"מ - פחות 0.75X2=1.5 ס"מ של seam allowance משני צידי הריבוע, לבד משני הריבועים הקיצוניים, בהם מפרישים seam allowance רק פעם אחת). השתמשתי בכותנות קלילות - המדובר בשטיח שיירטב די הרבה, ורציתי להקל על ייבושו.
  
• החלק התחתון נגזר מחלוק אמבטיה ישן של אבא שלך (זו הפעם הראשונה שאני שמחה שסבתא שלך לא נמנית עם קוראי בלוג זה:).
  
• קודם כל מכינים את החלק העליון.
  
• ואז תופרים אותו ביחד עם החלק התחתון - צד ימין לצד ימין. משאירים פתח של כ-10 ס"מ להיפוך השמיכה.
• גוזרים את הפינות באלכסון והופכים את השמיכה.
• תופרים בתך נסתר את הפתח.
• עושים מספר תיפורים בחיבור התפרים בין הריבועים (stitch in the ditch), כדי לקבע את השכבה העליונה והתחתונה יחד. אני עשיתי שני תיפורים לאורך ושניים לרוחב. אפשר גם לקשור את השטיח או לרקום עליו.
  

והשלב הכי חשוב - מניחים את השטיח לפני ילד הכי מתוק בייקום, כדי שיהיו לו חמים ונעים להניח את רגליו הקטנטנות אחרי אמבטיה על משהו שנעשה באהבה רבה ובמחשבה על הפעמים הרבות, בהן ישמש אותנו שטיח זה.

ואכן, אנחנו אוהבים אותו מאוד!

פינת לימוד: חשוב לדבר עם הילד

Lakshmi Kripalani היא אשה מדהימה כשלעצמה שחונכה על ידי מריה מונטסורי בעצמה ועבדה איתה יחד ועם בנה מריו. היא תרגמה וערכה את Dr. Montessori's 1946 Lectures: Karachi, India . היום, בין היתר, ניתן להינות מהתור הקבוע שיש לה ב-Jola-Montessori (Public School Montessorian Newspaper).

הפעם אפנה את תשומת לבכם ל"Talk. Our Future Depends on it":

"Communicate with your child on every subject from the day the child is born.

Dr. Montessori wanted adults to talk to the child about everything in their environment. I remember during World War II, a nurse at Montessori’s settlement in India told a child that a war was going on and hundreds of people had been killed.

Montessori jumped on her. She told her to share the news in a positive way. People do kill each other in wars, but they are trying to achieve peace and help each other. Talk about the same news, but with a positive understanding.

This is another case in which recent research has verified Montessori insights. Today there are many studies showing that spoken language greatly affects the infant’s brain development. Some have concluded that the number of words an infant hears each day from attached, attentive human beings is the single most important predictor of later intelligence, academic achievement and social competence.

Babies need to be with speaking adults, not left isolated in a crib or listening to recorded sounds. They need to be where the family activities are going on. Whether the mother is cooking, cleaning or socializing with the friends, the child needs to be there.

If mother is cutting or peeling the vegetables, she needs to explain to the child: “Look, these are carrots and eggplants. After I peel and cut them, I will sauté them in oil and let them cook for a while. I am also adding salt, pepper, turmeric and cumin.”

The child enjoys the conversation and acquires the names of vegetables and spices.

If an older child is around, the parents can talk about what he or she is playing with or reading. That will expose the child to all varieties of knowledge and vocabulary. Those conversations form the basis of intellectual development"

פינת לימוד: האם הילד עובד או משחק?

Amy מ-The Wonder Years היא מורה מוסמכת במונטסורי שמגדלת בבית את שתי בנותיה. אני ממליצה בחום על הבלוג שלה לכל המתעניין בגישה. לאחרונה היא ביקשה מהקוראות שלה לשאול אותה את השאלות העולות בראשן בכל הנוגע למונטסורי. ברוב נדיבותה, היא הסכימה כי אתרגם את תשובותיה כאן. הנה אחת מהן (מומלץ, כמובן, להכנס לפוסט עצמו ולהתעשר גם מהתגובות אליו):

שאלה: ממה שאני מבינה, הרבה מהלימוד באמצעות הגישה המונטסורית, מתבצע דרך המשחק, נכון? מה שלא מצאתי הוא הסבר טוב לכך מדוע דרך זו טובה יותר, איך ליישם זאת בגילאים שונים..?

תשובה: מריה מונטסורי האמינה כי ילדים קטנים לומדים הכי טוב דרך השימוש בידיהם. העבודה יכולה להראות כמשחק מהצד, אך במהלכה מתבצע לימוד מסוים מאוד. כל חומר שמוצג וכל שיעור ממוקדים ונועדו לפתח את הילד באופן מזמין ומושך ומתאים לילד. ד"ר מונטסורי התייחסה לשהות ולפעילויות הילדים בכיתת מונטסורי כאל עבודה. ואמנם, העבודה של הילדים שונה מאוד מרעיון של המבוגרים לגבי עבודה בכללותה. אחד הרעיונות הבסיסיים של חינוך מונטסורי הוא ההבנה כי המבוגר עובד כדי להשלים משימה, והילד עובד כדי לשכלל את עצמו. עבור הילד העבודה מהנה, עבור המבוגר - לא. מונטסורי השתמשה באנלוגיה הבאה לתיאור עבודת הילד: "כשאנחנו אוכלים, כשאנחנו מזיזים את הלסתות שלנו, אנחנו חוזרים על אותה הפעולה פעם אחרי פעם. אנחנו מרוכזים בסעודה שלנו. אנחנו מצפים לה. אם מישהו מפריע לנו, אנחנו מציינים: "או, תתנו לו לחכות, כי מה שאני עושה הוא חשוב מאוד!". אף אחד לא אומר: "או, כמה הרבה עבודה עשו הלסתות שלי, איך הגרון שלי כואב!" אף אחד לא מרגיש כי האכילה מייגעת אותו. אם העבודה מביאה איתה מנוחה במקום העייפות, אנחנו חייבים להסיק מכך כי אנחנו תמיד יכולים לעבוד! יהיה קשה להסיק מסקנה זו על ידי הסקת מסקנות, אך אנחנו יכולים לעשות כן על ידי התבוננות בילדים"(Creative Development In the Child). מונטסורי לימדה כי עבודת הילד גורמת לסיפוק ולהרגשת מנוחה. אם אנחנו רואים ילד מרוכז וחוזר אחרי פעולתו פעם אחרי פעם (מיוזמתו האישית שלו), נתייחס לפעולתו כאל עבודה (אפילו אם מדובר בחפירה בחול או בבניית מגדל), כיוון שהלמידה מתרחשת, והילד נמצא בעיצומו של השכלול העצמי.

הילד המונטסורי גדל, ועבודתו בכיתה מתרחבת לעולם כולו. קיימות כיתות מונטסוריות רבות מעבר לגילאים 3-6 שנים, אך מכיוון שהן יכולות להיות מעטות, וגם רחוקות, הורה מונטסורי יכול לסייע לילד שלו להשתמש בכישורים הנלמדים על ידי ישומם בכישורי חיים/ בחיים האמיתיים. אחת התכניות שמריה מונטסורי תמכה בהן הייתה "צופים". ילד גדול יותר יכול להרוויח מהשתתפותו בתכנית זו, והיא מאוד תואמת חינוך מונטסורי.

כל מה שאני יכולה להוסיף הוא כי אחת המתנות שאני יותר מוקירה מהלימוד של על הגישה המונטסורית היא ההבחנה כי אתה מעוניין בתהליך הרבה יותר מבמוצר הסופי. את המנטרה הזו אני תמיד מזכירה לאבא שלך ולעצמי, ואז הכל נעשה ברור. מדוע אתה יכול שעות לחתוך סלט, או לפנות מדיח, או לקפל כביסה, או להכות בפטיש במסמר, או לנסות להתלבש לבד. ואולי זו אחת החוכמות שהייתי יותר רוצה להעביר להורים לילדים בגילך. כמה חשוב שיבינו ולא יזלזלו...

פינת לימוד: הצגה

אז אני מתחילה משהו חדש. מעין פינת לימוד שכזו (learning corner me and perhaps you). בעיקר, אני רוצה לעודד את עצמי להוסיף לקרוא כמה שיותר חומר שקשור במונטסורי, בהורות, במה ובמי שמעניין אותי. לא שאני לא רוצה לעשות כן, אך איכשהו במים גועשים אלה של מי החיים, אני לא תמיד מצליחה. אז חשבתי - מה יכול להיות יותר מעודד מהאפשרות לשתף את מי שמוכן לכך בדברים שאני לומדת (כלומר, מעבר למה שאני משתפת גם כך)?!

ובכן, כל מי שמוכן להצטרף, אנא תתרווחו בניחותא. כל מה שאתם מתבקשים לעשות הוא ללחוץ על הלינק של המאמר שאביא כאן, להתאמץ קצת ולקרוא מאמר קצר באנגלית. כל פעם קצת - לא נורא מאוד. אולי, מדי פעם, אני גם אוסיף מילה אחת או שתיים בנושא. ואולי, כדי לא לעכב יותר מדי את השיתוף, הרי בלב שלי יש גם כך כל כך הרבה נושאים שאני לא מספיקה לכתוב עליהם, פשוט אביא את הלינק. מי יודע - אולי זה יגרום לכם לחשוב קצת, ואולי אף תלמדו דבר מה או שניים. וכמובן, כמו תמיד אני מזמינה הערות, תגובות, תוספות. אני תמיד אשמח לדיון פורה. אני אשתדל לפרסם בפינה לפחות כל יום ראשון. שיהיה טעם טוב להמשך השבוע.

מוכנים? מתחילים...