נא לא להפריע-אני בשיחת טלפון חשובה

חבל שאני לא יכולה לצרף לתמונה הזו את הקולות המיוחדים שאתה עושה, כשאתה מדבר בטלפון - מעין קולות נמוכים כאלה: TA TA TA TA TA. מצחיק לחשוב שכך אנחנו נשמעים לך כשאנחנו מדברים, כנראה. אה... וכמובן, אם אתה על הרגלים, אז אתה מתחיל להסתובב בסיבובים בעודך מדבר.... בדיוק כמו אבא.... :)

ושוב אני מודה להנקה

בשבוע שעבר עלה לך החום ליומיים. לא ברור כל כך למה - אולי תגובה לחיסון של אבעבועות רוח (לפחות כך חשבנו, עד שד"ר בורנשטיין פסל את הרעיון, כיוון שבניגוד למה שאמרו לנו בטיפת החלב, תופעות הלוואי של חיסון זה יכולות להופיע במשך שבועיים, ולא חודש; ואצלנו עברו כבר למעלה משלושה שבועות), אולי תגובה לכל פריחות האביב, ואולי סתם משהו ויראלי. מה שבטוח - שוב הייתי אסירת תודה לציצים שלי שהניקו אותך ללא מנוח במשך יומיים. בזכותם אכלת, נרגעת, נרדמת, לבסוף, לפחות כך אני בוחרת להאמין, הרגשת טוב יותר.

יש כל כך הרבה פריטים קטנים, תנועות זעירות, קולות עדינים שמעורבים ברגעים האלה, בהם אני מניקה אותך, שאינני מסוגלת למחוק שום תמונה שאבא צילם אותך מניק. אצבעות יד אחת משחקות באצבעות אחת הידיים שלי, בעוד היד השניה מלטפת את הזרוע השניה שלי.

ואז עיניים נעצמות לרגע, והידיים מתחלפות - אני משחקת בידיים שלך...

אחת העיניים נפתחת למשמע הרחשים שאבא עשה עם המצלמה, כנראה - חד עין חוזר לתחייה. תמיד שם לב למה שקורה סביבו. ושתי הידיים עוברות לצבוט בחלק העליון של כף היד של אחת הידיים שלי - אחת הפעילויות האהובות והמרגיעות ביותר שלך. בדרך כלל, מדובר ביד שמאל שלי.

ואז אתה מתמתח...

וקורא לאבא: "TA TA".

מפריח לכיוונו נשיקה.

מאפשר לי לתת גם לך נשיקה אחת (טוב, אולי הרבה יותר מאחת..:)

וחוזר לינוק בכוחות מחודשים.

על הדרך, גם בדוק אם הבטן שלי עדיין באותו המקום, ואם הפופיק לא ברח לשכנים לראות סרט.

הלוואי ואני אזכור כל פרט ופרט, כל תחושה, כל צליל של הוואלס המניק שלנו....

אתה בן שנה ושמונה חודשים!

אתה בן שנה ושמונה חודשים!

ואני אוהבת אותך מיום ליום יותר ויותר. אתה גדל להיות כזה ילד מדהים. ואני לגמרי אובייקטיבית. אני אוהבת שאין אדם שנשאר אדיש כלפיך. אני אוהבת את איך כל עובר ושב ישירות מתמלא בחיוכים לנוכח המראה המחייך שלך. אני אוהבת את איך שאתה לפתע מחייך למישהו זר לחלוטין באמצע הרחוב וקורא לו בקריאת הידד: "EHHH!". אני אוהבת את איך שאתה נכרך אחרי בנות בכל גיליהן. מצחיק לראות איך ילדות מעניינות אותך הרבה יותר מהילדים. כמובן, יהיה לגמרי בסדר גם אם זה יהיה הפוך, אך פשוט מצחיק לראות שמזה כמה חודשים כבר מסוגל לעשות הבחנות מגדריות. אני אוהבת את איך שאתה מגיע אלינו בלילות. אני אוהבת להרגיש אותך לידי מתוך השינה. אני אוהבת להתעורר מכורבלת איתך בבוקר. אני אוהבת את איך שדבר ראשון על הבוקר, אם התעוררנו לבד, ואבא כבר קם, אתה קורא לאבא: "TA TA". נשאר במיטה בעצמך ורק צועק לו. בתקווה שהוא יכנס בפתח הדלת. אני אוהבת לראות כמה אתה שמח לקראת אבא בכל פעם שהוא חוזר הביתה. אני אוהבת לבשל איתך. אני אוהבת לעשות איתך כלים. אני אוהבת את איך שאתה שר ביחד עם השיר המתנגן ברקע. אני אוהבת לראות אותך רוקד. אני אוהבת את איך שאתה מצביע לי ולאבא ומראה לנו בדיוק מה אתה רוצה שנעשה. אני אוהבת את איך שאתה מצביע לכיווני שאני אשב מימינך, ואז אתה מצביע לכיוון אבא, שהוא ישב משמאלך, וחיוך ענק נמרח על פניך. אני אוהבת שאתה יודע בדיוק מה אתה רוצה - רק אני אמורה לעשות משהו עכשיו, ורק אבא אמור לעשות משהו אחר כך. אני אוהבת את איך שאתה מתבייש קלות כשאנחנו במקומות חדשים, או עם אנשים חדשים או אלה שלא ראית הרבה זמן, ומחבק את רגלינו עד שאתה מתרגל. אני אוהבת את איך שאתה ישירות יונק במקומות החדשים. מעין שבירת דיסטנס שאחריה כל סביבה נראית לך מוכרת. אני אוהבת לראות אותך רץ - מנפנף את הרגליים ואת הטוסיק לכל הכיוונים. אני אוהבת לשמוע אותך נושם. במיוחד כשאתה מרוכז במשהו - מעין מים רותחים מבעבעים. אני אוהבת להקשיב לפטפוטים שלך. אני אוהבת את ההרגשה שלמרות שאינך אומר עוד מילים מובנות, אנחנו תמיד מבינים אותך. אין לי ציפיה לרגע שתתחיל לדבר מעבר לסקרנות גרידא - איך זה יישמע. אני מרגישה כי גם עכשיו אנחנו מקיימים שיחות נפש. אני אוהבת את השעות שלנו יחד. את הזמן שלנו שאנחנו לא עושים בו הרבה. רק יוצרים זכרונות. אני אוהבת לשכב איתך במיטה, להתגלגל ולצחוק. אני אוהבת לראות אותך משקה את הפרחים - פרח פרח. אני אוהבת את הריכז העמוק אליו אתה נכנס. ואז שקט, ורק הנשימות שלך. אני אוהבת לקרוא איתך ספרים, ואתה בחיקי. אני אוהבת לראות אותך מפריח נשיקות. אני אוהבת את איך שאתה חוזר אחרינו ואומר:"MA MA". אני אוהבת ששום דבר לא פוסע עליך - אתה עד להכל, בהתבוננות מתמדת, ומיד כשמתאפשר לך, אתה מנסה לעשות גם. אני אוהבת את הקול המיוחד שלך כשאתה מדבר בטלפון. אני אוהבת את איך שאתה רץ בהתלהבות למשהו:"EA EA EA". אני אוהבת לצחוק איתך. אני אוהבת את איך שאתה מתיישב ומתבונן בנמלים.

אני אוהבת להתבונן בך. אני אוהבת להיות שותפה לגידול שלך. אני מוקירה כל כך את הרגעים שלנו יחד. אני אוהבת אותך מאוד!

הכביסה

שואלים אותי, במה אנחנו עוסקים כל היום.

ואני תמיד משתתקת. אני מניחה שאם הייתי בבית לבד עכשיו, בלעדיך, השאלות האלה לא היו מגיעות. ואז אני מוצאת תשובה - אנחנו עושים הכל. בין היתר, כביסה.

והרבה כביסה. זו אחת הפעילויות האהובות עליך. להעביר את כל הבגדים מהסל לגיגית, ואז להראות לי כי צריך לקחת את הגיגית לחדר כביסה, להתלוות בליווי צמוד אלי, להעביר את כל הכביסה מהגיגית לתוך המכונה ולהפעיל אותה. כשהכביסה מוכנה, כמובן, להוציא אותה מהמכונה לגיגית, ואז להעביר לי בגד בגד עד שנתלה את כולם.

ואז לחכות עד שהכביסה תתייבש.

אז תוכל להוריד בגד בגד ולשים אותם בגיגית, כדי שנוכל אחרי כן לקפלם ולפנותם לארונות.

ובין לבין, כמובן, גם לנסות לשים בגד גוף - לבדוק אם עדיין עולה עליך, אם לא התקמט יתר על המידה.