לבתנו: ובפיך...

עולה לי החיוך מיד ברגע שאני מבחינה בעוד סממן משפחתי זה או אחר של ילדינו - למשל, נשיאת חפצים שונים בפיות המתוקים שלכם...

שניכם בעלי יכולת סגולית שכזו, מסוגלים להסתובב שעות עם משהו בפה שלכם - בין אם זה כפית, פקק, שרוך או כל דבר אחר. וגם להשמיע קולות מתנשפים מצחיקים שכאלה...

נ.ב. את בת תשעה חודשים ושבוע ואחיך בן תשעה חודשים ושלושה שבועות. ושוב, האם אתם דומים?

לבתנו: באדמתך...

כמה חיכיתי לרגע הזה...

לראות את רגלייך המתוקות...

עובדות את האדמה...

חשות אותה, לומדות אותה, חוקרות אותה, חיות אותה....

עוברות אותה בכל העוצמה שהילדות יכולה להביא...

ורק כי אינני יכולה להתעלם מהתנוחה הזו (שוב), הנה רגלי אחיך המתוק כשהיה טיפל'ה גדול יותר ממך (בן תשעה וחצי חודשים)... ושוב השאלה... האם אתם דומים?

נ.ב. ואת בת תשעה חודשים ושבוע...

לבננו: שיחות ראשונות

אתה מסיים לעבוד בקרוב מתוקי?
לא, אמא. אני מסיים ברחוק...

נ.ב. בתמונות אחותך בת תשעה חודשים

לבננו: מטאטא עלים יבשים

מטאטא עלים יבשים...