אלו גברת?

אני חושבת שלקח לי בערך שנה לקרב את הפלאפון אליך בכלל. בהתחלה, פשוט הפסקתי לדבר בו. כיוון שלא הייתי מוכנה לדבר בפלאפון כשאתה על ידי, בגלל סיכוני קרינה, ולמעשה, רוב הזמן היית איתי, פשוט חדלתי להשתמש בו. רק בטיולים, כשאתה בעגלה, או כשהיית הולך לישון בלילה. אם עוד היה לי כוח לכך...:)

אך הזמנים התקדמו. אתה גדלת. והרחקתך המוחלטת מפלאפון הפכה לכמעט ובלתי אפשרית. זה לא שאנחנו, או אני בעיקר, מעבירים את כל היום בשיחות במכשיר זה. אך בתור ילד הגדל בבית, משמעו, מעביר את כל זמנו איתנו, אתה בהחלט נחשף למכשיר זה.

והתאהבת בו!

ואנחנו וויתרנו. במקום להלחם בך, אני מעדיפה להנות משיחותיך ההולכות ומתארכות עם אבא או עם הסבים שלך בפלאפון. אני משתדלת תמיד לשים את הפלאפון ברמקול, ובכך לפחות להקטין את הקרינה. וכשהוא אינו בשימוש, המכשיר נעול.

אך אהבתך האמיתית היא אל הגברת המיוחדת, אם כי מונוטונית משהו, אליה אתה מתקשר כל הזמן בטלפון. אז נכון, היא אינה מרתקת במיוחד, ותשובותיה לרוב מסתכמות ב:"חייגת מספר שגוי. אנא הניח את השפופרת וחייג שנית", אך אתה כל כך שמח לשמוע את קולה! אתה מתקשר לגברת בתדירות רבה, מספר לה על כל מה שאירע לך באותו היום, מסייר בין חדרי הבית תוך כדי. מה שבטוח, תמיד אפשר לסמוך עליה כי תענה לך...:)

היית בהופעה הראשונה שלך!

ביום חמישי ביקרת בהופעה החיה הראשונה שלך. כמובן, כבר נחשפת לניגוני מוסיקה חיה - בין אם במרכז עיירתנו, בין אם בפסטיבלים שונים בהם ביקרנו, בין אם בהופעות שונות בבתי קפה. אך ביום חמישי הייתה זו הפעם הראשונה, בה קניתי לשנינו כרטיסים להופעה.

הלכנו לראות את אלי-ענה גלעד, אשה מקסימה, שחוקרת את סגולותיו המרפות של הקול.

כבר יצא לך לשמוע אותה שרה באחד המפגשים של הבית הפתוח אצל תמר. כך שכשגיליתי שהיא מופיעה באחת המסעדות באזור בערב של שירי ערש, החלטתי כי ננסה לבקר בהופעה. וכך מצאנו את עצמנו, ביחד עם איריס ועם אלמה, נוסעות בגשם סוער להופעה.

אני נהניתי מאוד. ונראה לי שגם אתה. ההופעה נמשכה שעה וחצי כמעט, ולבד מכמה משברים קטנים, שנפתרו די בקלות בעזרת הציצי או הגלידה :), הקשבת לכל צליל.

אך רק כשחזרנו הביתה, גיליתי עד כמה באמת הקשבת. כבר בסוף ההופעה, נשכבת על הכריות (האמת, שכך העברת גם חלק ניכר של ההופעה), ופתאום עשית "DUM", תוך כדי שאתה חובט קלות בבית החזה, "TAK", תוך כדי שאתה מוחא כף הפוכה. היה זה אחד השירים שאלי-ענה שרה! וכשחזרנו הביתה, לפתע קמת מהכיסא באמצע ארוחת הערב, ורצת נחוש לסלסלת כלי הנגינה שלך. הוצאת את התוף. ואז, במשך כעשרים דקות לפחות, נתת לאבא ולי הופעה שלמה של כל מה שחזית בו במהלך ההופעה. החזקת את התוף קרוב לפנים שלך, ושרת, בדומה לאלי-ענה "UHHHH". ואז המשכת לשיר. ולתופף. וגם ביקשת כי בין לבין נמחא לך כפיים. הלכת מסביבנו. ניגשת אלינו, הסתובבת בינינו. ממש כמו בהופעה. ואני כמעט בכיתי מהתרגשות!

מהי משפחה?

את הנר האחרון לחנוכה הדלקנו השנה עם סבא וסבתא שלך.

ובין לבין, סבא שלך הזכיר משהו לגבי המשפחה שלי. משהו מוזר לחלוטין, שאינני זוכרת כרגע, אם כי הייתי בטוחה כי מעולם לא קרה במשפחה שלי. כשאמרתי לו כן, הסתבר כי הוא התכוון להורים שלי ולאחי. עניתי: "אה, לא ידעתי כי אתה מתכוון להוריי ולאחי. חשבתי שאתה מדבר על שלושתינו", והצבעתי עלינו. על מה שהוא הגיב בבטחון רב: "הם תמיד יהיו המשפחה שלך".

ואני חשבתי לעצמי - האמנם? ולמעשה, מהי משפחה? האם היא נקבעת על ידי קשר דם - כלומר, משפחה שנולדים לתוכה? האם היא זו שמגדלת אותך? האם היא אחת שאתה בוחר בה? או שבוחרת בך? האם יתכן כי חברים הם המשפחה? האם אפשר להפרד מהמשפחה? או שהיא מלווה אותך מיום לידתך עד יום עזיבתך את העולם הזה? האם המשפחה היא זו שאתה יוצר לעצמך? האם ילדיך תמיד ישארו המשפחה שלך? האם ההרגשה הדדית, או יכולה להתקיים משפחה גם חד צדדית?

אני מודה כי שאלות אלה לא נולדו אתמול. ואולי זה היה טריגר קטן לחלוק אותן איתך. אבא ואני החלטנו כבר מזמן כי כשאנחנו מזכירים "משפחה", אנחנו מתכוונים לשלותנו. אליך, אליו ואלי. איננו מתנערים מהורינו או מאחינו. הם אכן המשפחה, לתוכה נולדנו, ובה גדלנו. ועל כך אנחנו מודים להם. אך זו עובדה, מבחינתו. הם ישארו תמיד הורים ואחים. ואנחנו - המשפחה שלנו.

ואולי בעצם אני כן יודעת את התשובה. לפחות כזו שמתאימה לי. אני חושבת שבשבילי, נולדים לתוך המשפחה (כמובן, גם בוחרים להוולד בה, אך לא לכך אני מתכוונת כרגע), גדלים בה. אך באיזשהו שלב בוחרים במי מעתה יכלל במשפחתך. וכן, אני מקווה שכשתגדל, עדיין תמשיך לבחור בנו כמשפחה שלך...

תיק לנעלי בית

בזכותך, הכרנו אלמנט חדש של חורף - נעלי הבית שלך התחילו להתלוות אלינו לכל ביקורינו בבתים אחרים.

ואני שמחתי - סופסוף אצליח לנסות את אחת מדוגמאות הטלאים שמזמן רציתי לטעום ממנה.

וכך נולד תיק זה:

• בתפירת התיק השמשתי בseam allowance של 1 ס"מ.
• גודל התיק הוא 23,5 ס"מ.
• החלק הקדמי של החלק העליון תפור לפי דוגמת בקתת קורות (log cabin). אני עוד חייבת להשלים הדרכה של שמיכת הטלאים הקייצית שלך, בה השתמשתי באדיבות בדוגמא זו. רק שהפעם, במגמה הכללית שלי ללמוד להשתחרר (ועל כך בנפרד), פשוט זרמתי לפי המתואר בשמיכת טלאים שב-Patchwork Style: 35 Simple Projects for a Cozy and Colorful Life (סוד קטן - אין לי את הספר, אך הצלחתי לפענח את ההוראות בזכות הקריאה המדגמית שב-Amazon). מה שכיף בדוגמא זו הוא שהיא חופשית לגמרי, לא דורשת מדידות וחישובים מוקדמים. רק מספרים, פיסת הבד שממנה מתחילים, וגודל בדוגמא הסופית. בין לבין מאלתרים.
  
• לתפירת התיק התבססתי בהוראות האלה.
  

את הדוגמא מאוד אהבתי, וסביר כי אשתמש בה שוב. אך הפסים המקבילים של התפירה - לא כל כך נעימים למגע, לדעתי. כך שבפעם הבאה, או שאקטין אותם מאוד, או שאותר עליהם.

יצא האמתי די חמוד.

מה שהכי כייף האו שאתה מאוד אוהב אותו! וזה מה שקובע!