יום שישי, 30 ביולי 2010

אהבתך לים

אהבתך לים היא בלתי מוסברת, קסומה, עתיקת יומין וכובשת.

למרות שדי ממבט ראשון נזכרת בקסם שהים משרה עליך, עברנו כמה תקופות, שבהן הבעת רצון פחות נלהב להכנס למים. החול - נגד החול לא הייתה לך מילה אחת לא מתלהבת לומר. הורים רבים מרגישים כי הים שייך לקטגורית תופעות שילדם צריך להתרגל אליהם. איננו מאמינים במשהו כזה בכלל, ובנוגע לים במיוחד. ואכן, מעולם לא איצלנו אותך, לא במילים ולא במעשים, להתקרב למים, אם לא חפצת בכך.

והיום... מדהים לראות את מה שקורה היום. היום, לרוב, העוברים והשבים מחפשים את ההורים של הפעוט הרץ ונכנס לעומק, שבו המים מגיעים לו כמעט עד הכתפיים, מבלי להיות צמוד לדמות מבוגרת אחראית בקרבו (טוב, למעט הפעמים, בהן אמא שלי מצטרפת לטיול לים).

אתה אוהב להכנס איתנו למים עמוקים ולקפוץ מעל הגלים. אך המשחק האהוב עליך הוא להשאיר אותנו במים, ואז לבד לבד, לצאת מהמים, ולרוץ לתוכם, עד שאתה מגיע אלינו. וחלילה. הגלים באים בחוזקה, מנדנדים אותך, אך נראה כי זה רק גורם לך הנאה נוספת - למצוא את שיווי המשקל הדרוש להשאר על הרגליים בהם. ואם אתה נופל, או שהגל שוטף אותך, ואתה כמובן ישירות מחפש אותנו, אנחנו פשוט צוחקים. למרות שליבי צונח. אך בתור אחת שלא הייתה מסוגלת להכנס למים עד שהמבוגר האחראי עליה היה מלווה אותה, והיא הייתה נצמדת על צווארו, כמו כל הילדים האחרים בסביבה (ואם לא מובן, אז המדובר באבא שלך), בזכותך הבנתי, עד כמה דווקא במים חשוב לא לעשות עניין, לא מוגבר ולא בכלל, וליצור חשש ממים, ששנים רבות מאוחר יותר לא יצליחו להניע מהלכנע לו. רק לאחרונה, אני אמיצה יותר. בזכותך, ובזכות מה שהייתי רוצה לשדר לך.

ולאור כל האמור, אין להתפלא שאיננו מפספסים כמעט סוף שבוע מבלי להגיע לים. גם עם הבטן ההולכת וגדלה...

נ.ב. חוץ מהתמונה האחרונה, שצולמה לפני שבוע, כל התמונות צולמו לפני כמעט חודשיים...

4 תגובות:

shumim אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
shumim אמר/ה...

נגעת בנקודה רגישה עבורי ולכן אני מרגישה שאני חייבת לשתף ומקווה שתקחי את זה לתשומת ליבך. אכן הים הוא מקום קסום ומדהים. אבל- הים הוא גם מסוכן. שלא כמו בריכות או אגמים (שגם בהם יש סיכונים, אך אחרים) הים הוא פשוט מאוד לא צפוי. אני שחיינית. יונתן שחיין. שניינו צוללנים. לא מפחדת מהמים. שני הבנים שלי דגיגים קטנים. עידן בן 4 כבר שוחה וצולל. אנחנו מבלים המון במים. ובכל זאת כשאנחנו בים הוא אף פעם לא לבד כשנכנסים פנימה. בבקשה אל תשכחו שהים יכול להיות מסוכן. בעיקר כי הוא לא צפוי. עברתי בחיי שני מקרים של כמעט טביעה בים. הראשון אני בקושי זוכרת, הייתי קטנה ואמא שלי הייתה איתי ועם אחותי בים רגוע ושלו ופתאום הקרקע נעלמה מתחתה. חבר שהייה איתנו, ממש הציל אותנו. פעם נוספת היתה כשטיילתי באוסטרליה וגל גדול הפך אותי ממש כאילו הייתי במכונת כביסה. אני חושבת שבעקבות החוויות שלי אני מודעת יותר למה שיכול לקרות.
מטרתי לא להפחיד אתכם מהמיים, אלא רק להמחיש את חשיבות ה"שמירה מקרוב". בכל כך הרבה דברים בחיים אפשר ורצוי לשחרר ולתת את החופש הגדול. לדעתי בים, זה שונה, ובעיקר בגילו הצעיר של צ'ופצ'יק.

Miri אמר/ה...

תודה רבה לך (באמת) על הדאגה!
כנראה לא הבהרתי את עצמי טוב. אנחנו כמובן נשארים שם - אנחנו נמצאים במים היותר עמוקים, ולא מסירים את עינינו לרגע ממנו. גם אני טבעתי פעמיים כשהייתי קטנה. אני זוכרת היטב את שתיהן. להיפך ממך, לי זה גרם לפחד מים, שעד עכשיו לא ממש התגברתי עליו. מה שהתכוונתי הוא שאנחנו לא נתלים על צוואר בננו, ומשרים עליו אווירה נינוחה. שלא כמו אמא שלי, אותה את יכולה לראות באחת התמונות - מה שאני קולטת ממנה זה לחץ ומתח, מה שבעיני ישר עובר אליו. בעיקר רציתי להגיד כי האווירה שאנחנו משתדלים להשרות היא נינוחה ולא לחוצה, המאפשרת לו ללמוד לסמוך על התגובות שלו ועל גופו. אך ברור כי אנחנו תמיד שם - ואם הוא זקוק לסיוע, אנחנו תוך רגע לידו ממש.
נ.ב. סליחה שמחקתי את התגובה הקודמת שלך - פשוט הופיעו בה השמות שלנו, ואני משתדלת לשמור על כך שהם ישארו חסויים. שבת שלום!

shumim אמר/ה...

סליחה! לא שמתי לב שרשמתי את השמות שלכם.
שכחתי להוסיף עד כמה התמונות שלכם בים יפות. כשאנחנו בים, ומכיוון שאנחגו גרים ממש ליד, זה קורה הרבה, אני מוצאת את עצמי מצלמת עוד ועוד, אפילו אם כל שבוע הן נראות בערך אותו הדבר (: האושר שמוקרן על פניהן של הילדים, ורגע הגלים והחול, פשוט מקסים אותי כל פעם מחדש.

Related Posts with Thumbnails