הים שב אליך!

דברים מוזרים קורים לי מאז שהצטרפת אלינו.

אחד מהם הוא שהתחלתי לאהוב את הים!

מעולם לא חשבתי שאומר דבר מה דומה, אך הנה זה קורה - אני מחכה בקוצר רוח לפעם הבאה, בה ניסע לים.

ביום שישי לפני שבועיים, פתחנו רשמית את העונת הים השנה.

ולפני שהם מתעופפים לנו מעבר לאוקיאנוס, אבישג, עוז ועלמה הצטרפו לאירוע חגיגי זה.

היו לי חששות קלים לגבי התרשמותך מהים (משום מה חשבתי שאולי החרדה ממקלחות חוץ תדבוק בך גם כאן).

כמה טעיתי - איך שראית את הים, כמו בשנה שעברה, אהבה עתיקת ימין, שנאלצה להסתתר במהלך החורף הארוך והמייגע, שוב בערה בך.

מבחינתך - לחיות בים זה המנהג, וכל היתר הוא יוצא מן הכלל. אתה מסוגל להיות שעות בים - לרוב לשחק בחול, לעיתים להכנס עם אבא ועליו למים, להשתכשך במים, ושוב - חול, חול וחול. וכמה שיותר חול דבוק בכל המקומות האפשריים על גופך הקטן - שמח יותר!

מאז, אפשר להכיר במנהג חדש בין מנהגינו. כל סוף השבוע, או ביום חמישי, אחר הצהרים, אנחנו בים. לוקחים איתנו סנדוויצ'ים, פירות, ארוחת ערב, מזמינים את כל מי שפנוי להצטרף ונוסעים לחוף דדו. שם נשארים עד אחרון הרוחצים בים - על האמת, ולא לפי הכרזת המצילים..:)