המשחקים הכי טובים הם אלה שאתה יוצר לעצמך. ואני חושבת, אם כמובן אני יכולה להחמיא לעצמנו, כי אחת הסגולות שבהורות שלנו היא כי אנחנו משתדלים לאפשר לך תמיד מרחב למשחקי הדמיון הפתוח (open ended). איננו מעמיסים עליך צעצועים רבים, אם בכלל. מה שמוצע לך לרוב הוא משחקים פשוטים, ספונטניים ודינמיים, כאלה שהם כחומר גולם ביד היוצר - אתה חופשי לקחת אותם לכל כיוון שתרצה. והמשחק הכי טוב הוא, כמובן, כדורים. אינך מואס לעולם מסלסלת הכדורים שלך. אתה לוקח את הכדורים, משליך לכל הכיוונים, מכדרר (כשרון הכדרור שלך מצריך פסוט משל עצמו!), זורק לתוך הסל בחזרה, או...
למשל, יוצר משחק עצמאי משלך. זאת התמונה שהתגלתה לעיניי בשבוע האחרון. אני הייתי עסוקה במטבח. ואתה כדררת את הכדור ברחבי הסלון. עד שהוא נתקע מתחת לכורסת הנדנדה.
לרגע עצרת. כלכלת את צעדיך. וללא כל היסוס נוסף, הורדת את הראש,
נכנסת מתחת לכורסא וזחלת לעבר הכדור. המודעות המרחבית שלך היא מרשימה - אתה תמיד יודע אם אתה זקוק להוריד את הראש עוד קצת למטה, כדי לא לקבל מכה, או שאתה יכול להתרומם.
זחלת החוצה - לקחת את הכדור, ומכיוון שמסלול המכשולים הזה מצא חן בעינייך...
חזרת על השלכת הכדור מתחת לכורסא, על הזחילה ועל תפישת הכדור מספר רב של פעמים.
מאז לא חזרת שוב על המשחק הזה. וזה מה שיפה. משחק ספונטני, פרי דמיונך ויצירותך, מצע למשחקים רבים נוספים שעוד יוליד היום...:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה