המעקה עשה את שלו - כבר כמה שבועות אתה יורד במדרגות לגמרי בעצמך, וגם עולה. אתה אפילו לא רוצה שנהיה לידך, אך כן מבקש שנחכה בסוף של כל גרם מדרגות. מדהים לראות אותך מתקרב בצעדים בטוחים אלינו, כשחיוך רחב על פניך! אני אתגעגע למדרגות האלה. אני חושבת ובטוחה בכך שהן סייעו מאוד מאוד בהתפתחותך המוטורית הכה מופלאה, ובהתמצאות המרחבית העמוקה שלך. ובכל זאת, כשהזכרונות של כל שלבי מערכות היחסים שלך עם המדרגות עוד כה טריים בזכרוני, לראות אותך יורד בהן לבד, גאה כל כך בכל צעד שלך, עוצר את נשמתי.
לא תמיד בא לך לרדת או לעלות לבד. הרבה פעמים אתה מבקש להחזיק את ידינו, או לעלות לחיקנו. וזה בסדר גמור מבחינתנו. אנחנו תמיד משתדלים לזכור כי אתה יודע מה טוב לך, וכל מה שנשאר לנו הוא רק להקשיב.
יום שלישי, 9 ביוני 2009
אתה יורד ועולה לבד במדרגות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה