אתה אוהב ענבים!

אוהב זו הגדרה חוטאת מטרה בכל מה שנוגע להרגשתך כלפי הענבים.

אם זה היה תלוי בך, היית אוכל ענבים לארוחת בוקר, צהרים, ערב, וגם בין לבין. והאמת, הרבה פעמים זה בדיוק מה שקורה.

אולי זו רק אני,

אך יש משהו מהפנט בלראות ילדים אוכלים ענבים.

לוקחים ענב ענב לתוך הפה, מרוכזים מאוד במעשיהם, מפצחים אותם בשיניהם הקטנות ולועסים עד שבולעים.

כמה רגעים של הנאה טהורה. וגם תעסוקה בלתי פוסקת.

כשאנחנו בבית, אתה פשוט ניגש למקרר. פותח את הדלת ולוקח אשכול בידייך הקטנות. רץ לכיור. אני שמה לך שתי קערות - אחת לשים בה את הענבים, והשניה לאשפה. אתה קוטף ענב ענב מהאשכול, שוטף אותם (או ששוטפים את כל האשכול ממש על ההתחלה), ומפריד בין הענב לבין הצ'ופצ'יק (שאינני מצליחה לזכור את שמו הנכון כעת). כל אחד לקערתו המיועדת. כשאתה מסיים, אתה יורד מהשרפרף ורץ עם הצלחת לשולחן שלך. כבר זמן מה אינך משליך דברים לאשפה. ובכל זאת, תמיד מבקש ממני שאעשה כן בשבילך.