אתה בן שנה ועשרה חודשים!

אתה בן שנה ועשרה חודשים!

אני אוהבת להניק אותך! אני אוהבת את איך שאתה שוטף את הידיים שלך בים או בבריכה לפני שאתה בא לינוק, אם הן מלוכלכות. בלי שאני מזכירה לך על כך בכלל. אני אוהבת את איך שאתה ניגש אלי, לפני, מתיישב ויונק. לעיתים מבקש כי אלטף אותך ולעיתים כי אשאיר את ידיי מאחוריי. אני אוהבת את איך שאתה עורך את השולחן לקראת הארוחה המשפחתית (בדרך כלל, ארוחת הערב) - שם שלושה מזלגות במקומו של כל אחד, ומלווה את הפעולה הזו בנקיבת שמות של כל אחד מאיתנו: AABA, MAMA, HE. תמיד בליוויו חיוך כובש. איך שאני אוהבת את הצלילים של המילים שלך! מדהים עד כמה המילים ברורות והברות חדות. והרי איך היה יכול להיות אחרת? כל דבר שאתה עושה, כשאתה עושה אותו, יוצא שלם ומדהים. אני אוהבת את איך שאתה רץ ושתי הידיים שלך לצידיך, מנפנפות לכל הכיוונים. אני אוהבת את איך שאתה מושיט את ידך למעלה אלינו, כשאתה מתקרב לכביש, או כשאתה רוצה לטפס על משטח גבוה. מחכה ויודע בבטחה כי ידנו תהיה שם לאחוז בידך. אני אוהבת את איך שאתה מסתכל לכיוון השמיים כל פעם שאני מזכירה את המילה "למעלה", גם אם אני מתכוונת ללמעלה, במעלה המדרגות. אני אוהבת את איך שאתה עוצר ליד הכביש, ומסתכל לצדדים לראות אם בא רכב. אני אוהבת את איך שאתה יורד לבד במדרגות, מחזיק במעקה ביד אחת, ו... מקפיד על כך שנחכה לך במרחק של כמה מדרגות בלבד. ואם אנחנו יורדים או עולים ביחד, אז התנועה היא קבוצתית - כולנו מתנענעים במרחק של כמה מדרגות בודדת אחד מהשניה, ולפעמים, במרחק אך של מדרגה אחת. אני אוהבת את איך שאתה שם את הראש עלי כשאתה עייף. אני אוהבת את איך שאתה עומד ליד המיטה שלנו או ליד הספה בסלון, מתקפל בזווית ישרה ומניח את ראשך על המיטה, אם אתה רוצה לנוח רגע. אני אוהבת את הרגעים השקטים איתך. כשאתה שוכב ואני לידך, ואנחנו מסתכלים אחד על השניה בשקט מוחלט ובמבט רציני ומתבונן. השקט, שמתמזג בדרך כלל עם החיוך המאושר שמגיע אחריו. או כשאנחנו בחוץ, ואתה שם את ראשך על ברכיי. מתבוננים יחד בטבע הסובב אותנו. או בהליכה, כשראשך על כתפיי. אני אוהבת לדבר איתך. אני אוהבת לראות איך המחשבה שלך מתפתחת. איך לפתע אתה מתחיל לחבר דברים, להסיק מסקנות שלא הוסברו לך במפורש. מבחינתי, זה פלא פלאים. אני אוהבת לראות אותך עסוק במשהו. מזמזם לעצמך. פיך טיפה פעור. רוק על שפתייך. אני אוהבת לראות את איך שאתה שמח כשאתה רואה את הסבים שלך. אני אוהבת לראות אותך יורד במדרגות בבוקר, כשBUSENKA מתארחת אצלנו, ואז רץ בטיסת מטוס לעבר המיטה שלה - שיכור מאושר לראות אותה. אני אוהבת לראות אותך עם בעלי החיים - במיוחד עם הכלבים. איך למדת לנשק אותם??? אני אוהבת לראות אותך מכבד במאכליך את כל מי שנמצא לידך. כמעט ולא קורה שאינך מוכן לחלוק ממה שאתה אוכל עם סובביך. אני אוהבת לראות אותך מגלה דברים חדשים. אני אוהבת לראות אותך מוצא משהו שחיפשת. אני אוהבת את הצליל שאתה משמיע כשמשהו נגמר לך: EEEEE! ושתי ידייך באוויר למעלה. אני אוהבת לראות אותך אוכל ענבים. אני אוהבת לראות אותך בים!!! נשכב בחול, או על שפת הים, ופשוט מתענג. אני אוהבת את הרגעים של שלושתנו יחד. אני אוהבת את המשפחה שלנו כל כך! אני אוהבת את איך שאתה עוזר לסדר את הבית, אחרי שהעוזרת הרימה את כולו. אני אוהבת את איך שאתה מגיע אלינו בלילה. בום! טה טה טה! הדלת נפתחת, הצעדים הקטנים, ואתה איתנו. אני אוהבת את איך שאתה מחכה לי עד שאתארגן להכנס למיטה, אם לפתע הגעת כשאינני עוד במיטה. אפילו בלילה אתה נעתר לבקשה מנומסת אליך. אני אוהבת לכתוב לך כאן, ולשמוע AABA AABA בחדר שלך, שם אתה קורא ספרים עם אבא אחרי המקלחת, לפני השינה. כבר אמרתי לך שזה הצליל היפה מכולם? אני אוהבת לכתוב לך כאן - להזכר ברגעים הקטנים. לדעת שיש עוד מיליארדים אחרים שממלאים את חיינו. ועדיין להזכר בחלק קטן מהם, ולהעלות אותם כאן, כשחיוך חולמני על פני. אני אוהבת את השקט איתך. אני אוהבת את המגע של הגוף הקטן שלך. אני אוהבת את המגע של היד שלך על היד שלי. אני אוהבת את איך שאתה תמיד שם גם את רגליך עלי, כשאני מניקה אותך בשכיבה. אני אוהבת את איך שאתה מקפיד על סדר פעולות ברור בכל מקרה. לכל אחד תפקיד ברור - למשל, אבא פותח את רצועת הבטיחת במושב הבטיחות שלך ומוציא אותך מהרכב, ואז אתה עובר אלי. או רק אבא מחליף לך את הטיטול בבוקר. אני אוהבת להיות אמא שלך. אני אוהבת אותנו. ואני אוהבת אותך!!!

נ.ב. תמונות אלה מלפני כמה ימים. אני יודעת כמה מרגיע יכול להיות בשביל כמה מהקוראות היקרות שלנו לדעת כי אתה עדיין יונק. ובתיאבון רב!