אוצר המילים שלך גדל. והיכולת שלך להביע את עצמך בצורה מילולית הולכת וגדלה ביחד איתו. לא פעם אני מוצא את עצמי יושב איתך ומנהל שיחה ארוכה, בה אתה מסביר לי על אירוע או על מקרה מסוים. אני לרגע שוכח, ואז נזכר כי הנה אנחנו יושבים לנו כאן ומדברים- הדבר נראה כה טריוויאלי וברור.
זה קורה לעיתים באוטו בזמן נסיעה או ליד השולחן. אתה לפעמים פשוט סתם ניגש ומתחיל להסביר לי מה עבר עליך היום ומה הולך לקרות מחר. אני מאוד אוהב את הרגעים הקסומים האלו. אני בדרך כלל יורד לגובה העיניים שלך - מה שהופך את השיחה לעוד יותר מרתקת. אז אתה משתמש באצבע המורה שלך כדי להמחיש לנו רעיון מסויים או לעזור לעצמך בספירה- זה אחד הדברים המתוקים ביותר שראיתי.
השיחה האחרונה שלנו התנהלה לפני כמה ימים, כאשר נסענו לקניות ולהביא את המזרן החדש שלנו. היה חשוב לך לספר לי מה בדיוק נעשה ומה צריך לקנות, איך אנחנו נוסעים, אם נוסעים למעלה או נוסעים למטה, אם פונים ימינה או שמאלה. היפה הוא שבשלב מסויים פשוט השתתקת - והמשכנו לנסוע כך במעין שתיקה רגועה, בשקט שכה מאפיין אותנו. לא היינו צריכים מוסיקת רקע, לא דיבורי סרק. זה ממחיש לי עוד יותר עד כמה אתה שואב מאיתנו בצורה החיובית את רגעי השתיקה המבורכים ששווים יותר ממיליון מילים, ומצד שני אתה מדבר כאשר יש לך מה להגיד.
אתה הרבה יותר סבלני ביכולת שלך להסביר לנו מילים שלך שאנו לא מצליחים להבין. מנסה שוב ושוב לחזור עליהן עד שנבין. פחות נוטה להתפרצויות תסכול בעקבות זה.
קשה לי לשמוע הורים מסביב האומרים כי הילדים שלהם עושים להם "חור בראש". נכון, לפעמים קשה להקשיב ולענות לאלפי השאלות שאתה שואל ולרצון האין סופי שלך לדעת כל פרט. אולם, שמתי לב כי ברגע שנענה במדויק, בקצרה ובתמציתיות - אתה תבין ולא תשאל יותר. אני אומר לעצמי, הרי זה הדבר הבריא ביותר שיכול להיות. הרצון לשאול ולחקור עד שמבינים (שמגיע כמובן מהצד הנשי היפה במשפחה שלנו- כאשר אנו הולכים לקנות משהו חדש, אמא שלך מסוגלת לשאול שאלות את אנשי המכירות, שמשאירים אותם תמיד בפה פעור או בחיוך רחב. אני חושב שהיא מצליחה להפתיע אנשי מכירות שעוסקים גם 10 שנים בתחום, בשאלות חדשות)
כפי שכבר הזכרתי, לאחר פרץ שאלות או הסברים יכול לבוא שקט של הפנמה, קליטה והטמעה. מה שעבורי מסמן תהליך בריא. אתה לא נמצא כל הזמן במצב של קליטה, אלא לוקח את הזמן גם לעכל את הדברים החדשים שלמדת.
נ.ב. אלה התמונות האחרונות מאוסף התמונות שצילמנו בנופש לפני כחודש.
2 תגובות:
אהובי... אני כל כך שמחה שחזרת לכתוב.. לא יכולה לתאר לך עד כמה משמעותיות מילותיך בשבילי... עד כמה קסום לקרוא על עולמנו דרך העיניים שלך... תודה רבה!
מסכימה כל כך לכל מילה. בעיניי זה פשוט מקסים שאלות הלמה שלה. וכשמגיעים לשאלות שהתשובה הכנה עליהם היא "כי זה פשוט ככה" מכיוון שקיבלה את כל התשובות הכנות והמלאות קודם, גם זה מתקבל בהבנה. אין ספק שלפעמים זה מעייף אבל נראה לי כל כך לא הוגן לא לענות על שאלות כל כך אמיתיות. נראה לי פשוט דרך להרוג לילד כל סקרנות טבעית שאיתה הוא נולד. איך ילד ימשיך להיות סקרן אם ינפנפו אותו בכל שאלה כמו: למה לא נסעת, למה ימינה ולא שמאלה ולמה צפצפת לאיש שבכביש, ולמה האיש שבכביש עשה ככה וככה ועוד ועוד ועוד.
חוצמזה, התמונות מקסימות.
הוסף רשומת תגובה