אבא כותב: מקרה שהיה

מקרה שהיה שבוע שעבר במהלך יום שבת. היינו בגן המשחקים הגדול האהוב עליך. בשלב מסוים ישבנו לנו אימך ואני בצד, ואתה הלכת לשחק. היה שם אבא אחד עם תינוקת כבת תשעה חודשים. האב הניח את התינוקת במושב של נדנדת קפיץ כזו שצריך להטיל את משקל הגוף קדימה ואחורה. בנדנה היו שני מושבים של רכב או של אופנוע.

בשלב מסוים ניגשת ורצית להתנדנד. האב ישירות הוציא את התינוקת מהנדנדה. ואז קרה דבר מדהים : התיישבת וסימנת לאב להחזיר את התינוקת במושב לידך. אמרת לאב הדואג: "אה נדנד חלש", התכוונת כי תנדנד חלש את הנדנדה. היית מאוד נחוש בחיוך העדין שלך, ולבסוף האב הסכים לשים את התינוקת ביחד איתך בנדנדה. אתה באמת נדנדת מאוד בעדינות את הנדנדה, תוך כדי זה שאתה מתבונן לראות אם התינוקת בסדר.

זה לקח כמה שניות. אני ואמך עמדנו מהצד והיו לנו דמעות בעיניים...