מכין ארוחות

לבטח שמת לב כי קצת קשה לי לכתוב לאחרונה.

ללא כל סיבה מיוחדת, האמת. טוב, מבלי לקחת בחשבון, אולי, את החום, את הלחות המתחילה, את חוסר האוויר, את העייפות המצטברת, את התשישות, את הפזירות, את המעופפות הגדולה מהרגיל, את הרגשת האי נוחות ההולכת וגדלה. את החום כבר הזכרתי?

יש לי המון מה לספר, אך אינני מצליחה למצוא את המרץ המתאים לכך. או שזה הריכוז? או שמא האוויר? אפילו כשהמזגן דולק (יש לי תחושה שהוא פשוט דולק כל הזמן), אינני מצליחה להביא את עצמי לכתוב כמה שורות.

אז פשוט החלטתי להעלות על הכתב את מה שאינני רוצה לשכוח. את מה שהייתי לספר לך בבוא היום. ללא כל סדר הגיוני או אולי הקשר מסוים בין הדברים. אולי החלק הכי קשה יהיה לבחור לקטעים אלה כותרות. ובכל זאת. כנראה שהפוסטים הקרובים הולכים להראות כך - סליחה מראש. ואולי אך תמונות. גם זה הרי חלק מהחיים...:)

למשל, לא הייתי רוצה לשכוח את היוזמה הטבעית שלקחת לאחרונה. זה התחיל בשבוע שעבר. ערב בהיר אחד (חם מאוד, ואולי לא כל כך בהיר) היינו כולנו בסלון. אני, כהרגלי בכל רגע פנוי ופנוי פחות לאחרונה, ישבתי עם רגליים מורמות על הספה. אבא התכוון להתחיל בהכנת ארוחת הערב. ביחד איתך. כמו תמיד. אלא שלפתע, בתנועה הכה מאפיינת אותך לאחרונה (הרמת יד בתנועת "עצור"), עצרת אותו: "אבא חכה", "שב", הצבעת לו על המקום לידי על הספה. "אבא מאמה לנוח, א' יכין ארוחת ערב". וניגשת למלאכה. הוצאת מהמקרר כמה עגבניות ומלפפונים. הוצאת מהארון קערה לסלט. מצאת קרש חיתוך. סכין. ארגנת הכל על השיש. ו... חתכת סלט. אחר כך הוצאת טחינה מהמזווה, ואז בפעם היחידה באותו הערב, ביקשת ממני לעזור לך למזוג לתוך הקערה, בה שמת את הטחינה, קצת מים. אתה החלטת על המינון, ומזל שכך, כי לי אין מושג איך מכינים טחינה..:) הבאת לימון, חתכת אותו לשניים, וסחטת לתוך הטחינה. ערכת שולחן. וקראת לנו לאכול את ארוחת הערב. סיפור פשוט שכזה. אם מספרים אותו בנשימה אחת, שוכחים כי מי שעמל על הביצוע הוא למעשה עוד לא בן שלוש...:) אני רק ביקשתי להוסיף כרוב לסלט - הבטן ההריונית הזו התחננה לפתע לקצת כרוב. ברוב נדיבותך, הסכמת. אוכל להוסיף שזו הייתה אחת הארוחות הכי טעימות שאכלתי?

מאז, קרו כבר עוד כמה פעמים, במיוחד בארוחת בוקר, בהן ביקשת ממני להשאר במיטה עד שתכין ארוחת בוקר ותגיש אותה על השולחן. אני רק אכין קפה קר (מפתיע?) לעצמי. הכנת לך ולי את מה שכל אחד מאיתנו אוכל, עם יוגורט מיוחד שכל אחד בוחר, ואפילו (הכוונה לא אליך, אלא אלינו הפעם:) החזרת את כל המצרכים, בהם השתמשת (קופסאות קורנפלקס, גרנולה, יוגורט), למקומם, לפני שקראת לי. מה שנשאר לי לעשות הוא רק לשבת ליד השולחן ולאכול ביחד עם איש קטן האהוב עלי ביותר לעולם ועוד....