יותר ויותר אני נוכחת כי לטבע יש תכניות מאוד מוגדרות לגבי התנהלותו, ואין דבר קורה ללא סיבה אחריו. כבר כתבתי כמה פעמים לגבי משמעות ההריון שהתגלתה לי בשלבים מסוימים בחיי. והנה תובנה נוספת. אני מניחה כי הפעם אני שמחה לכך כי הריון זה נמשך תשעה חודשים. כנראה זה בדיוק הזמן שנדרשנו לו לעבור מסע נוסף שהעמיק את הכרתנו את עצמנו. מבט קצר לאחור מזכיר לי כי כל אירוע משמעותי בדרכינו, עד עתה לכל הפחות, נשא בחלקו מסע מסוים - חתונה, הריון ראשון, רכישת בית. רגעים לא פשוטים לעיתים, אך לבסוף התקרבות וצמיחה עוד יותר עמוקים.
ובמילים אחרות, על שורשי כל מה שעברנו ועדיים חווים, אנחנו מתחילים להתרגש לקראת הצטרפותך אלינו. הפרפרים התמקמו. והציפיה חמה ומרגשת...
נ.ב. התמונות צולמו לפני שבוע, בתחילת השבוע ה-37 להריון...
תגובה 1:
It definitely seems that nature did not give us such a long period of gestation for no reason! There are so many thoughts and preparations ... growing pains. Yet when they come, it's as though the entire pregnancy is a distant memory and you can't imagine life without them. You look lovely!
הוסף רשומת תגובה