ביום שישי חגגנו לסהר יום הולדת שנה בחוף הים. מיכל ורוני ארגנו מסיבה למופת עם הרבה אוכל טעים. מיכל ואני עברנו את ההריונות שלנו די ביחד. אני זוכרת איך התרגשתי כשמיכל הגיעה לבית החולים ללדת את סהר, ואת הקול הכה שליו ומאושר שלה בטלפון רגעים ספורים אחרי שסהר הפציעה לעולם. אני זוכרת איך חשבתי אז שהחודשיים שנשארו עד שתגיע, לא ייגמרו לעולם, וכבר רציתי כל כך להחזיק אותך ולחבק אותך. כנראה לכן מדהים אותי לחשוב שכבר עברה שנה מאז שסהר איתנו. זה גורם לי לחשוב שעוד מעט גם אתה תהיה בן שנה. שששששששששש... יש עוד זמן:) וגם לפני כן, זהר יחגוג שנה (אני תמיד חוטפת את השוק של הגיל שלך בימי הולדת של זהר שנולד עשרה ימים לפניך. רק אז אני קולטת שזה באמת מעבר לפינה..:)
סהר המתוקה! אנחנו מאחלים לך שנה של גילויים משמחים, שנה של הרבה חיוכים, שנה של הרבה הרבה הרבה זמן עם אבא ועם אמא!
ובשבילך הייתה זו הפעם הראשונה שבה טעמת את הים מקרוב! ואיך שאתה היית שמח!!! נתת כזו צהלה של שמחה כשאבא שלך הטביל אותך בים!
בילית הרבה זמן עם אבא במים! היה לך ממש כייף! אני אישית לא חובבת ים גדולה (חצי שנה של מגורים על חוף הים הספיקה לי לכל החיים), ובגדול מעדיפה בריכה. אך איך אפשר לסרב לביטויים אלה של אושר עילאי. כנראה בכל זאת אנחנו הולכים לראות די הרבה ים בשנים הקרובות...:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה