אתה מושך את עצמך ונעמד בתמיכה

היום הכרזת באופן רשמי ביותר - אתה מושך את עצמך ונעמד בתמיכה!

מאז המקרה המפורסם עם הבירה לפני כחודש, אז טיפסת ונעמדת על אבא בפעם הראשונה, אתה כהרגלך נסוגת.. והתבשלת בעצמך. כמו שאתה תמיד עושה כשאתה מנסה לעשות משהו בפעם הראשונה. מאז טיפסת ונעמדת עלינו פה ושם, אך פעמים בודדות בלבד ולא בתדירות גבוהה.

והיום חלה ההתפרצות! נעמדת ארבע פעמים - בבוקר, בחדר השינה שלנו, אחרי שסיימתי לאכול את ארוחת הבוקר (מיהרתי ולא בצדק אכלתי אותה בחדר השינה תוך כדי ההכנות, ולא ליד השולחן בחדר האוכל), כשניסית להגיע לקערה ששמתי על המיטה; מאוחר יותר, בסלון, כשניסית להגיע לפלאפון של אבא על שולחן הקפה; אחר הצהרים, בחדר שינה, כשניסית להגיע לפלאפון שלי שהיה על המיטה שלנו; ובערב, בקבוצת אמהות ותינוקות, כשניסית להגיע לצעצוע ששמתי לך על ערימת שמכות. חה! אם שמת לב - כל פעם שנעמדת (חוץ מבמפגש, אז משכתי את תשומת הלב שלך), זה היה קשור לפלאפון או לאוכל!!!:)

מדהים לראות אותך עושה את זה. אתה מושך את עצמך בידיים (הידיים הקטנות האלה שלך הן כל כך חזקות!), גורר את רגליך הזעירות בזהירות ובהיסוס מסויים, מנסה תנוחות שונות ומשונות (כמו בצילום, כשכף הרגל שלך הפוכה פנימה), בתנודות תמידיות לכל הכיוונים, מנסה להתייצב ולהיעמד. כשאתה עומד, אתה נשען כמעט לגמרי על הידיים שלך בינתיים. הרגליים שלך כנראה עוד לא מספיק חזקות כדי להיעמד. לכן, תמר אמרה לא לתת לך לעמוד הרבה זמן ללא הישענות זו על הידיים, עד שרגליך לא יהיו מוכנות לשאת את המשקל שלך. עוד לא גילית איך לרדת, וכל פעם שמגיע השלב הזה, אתה מחפש אותנו בסביבה. רציתי לדעת איך להראות לך לרדת בצורה נכונה. ותמר הראתה לי איך לסייע לך לרדת - בדיוק באותה הדרך שנעמדת. מזל שהייתה היום קבוצת אמהות. אני די נלחצתי..:)

איזה כייף לראות אותך חוזר לעצמך. אחרי יומיים האחרונים בהם היית קצת הפוך בגלל השיניים (כנראה), לילות חסרי מנוחה, וכמעט ולא ינקת (כל כך שמחתי להרגיש אותך יונק היום שוב), טוב לשמוע שוב את הצחוק שלך. הבית שמח כשהוא רועש!