ציינת אבן דרך נוספת היום. היום לראשונה ישבת בעגלה!
דחינו את המעבר לישיבה בעגלה עד היום, כדי לאפשר לך ללמוד להתיישב לבד. הייתי בטוחה שברגע שנטה את המושב בעגלה ולו בקצת, עצם השכיבה בזווית תגרום לך להתרומם לכדי ישיבה. לא רציתי לספק לך תמריצים לעשות כן, לפני שהגוף שלך יהיה מוכן לכך.
גם לא הראית סימנים של חוסר נוחות מהשכיבה בעגלה. שכבת להנאתך על הבטן וראית את כל העולם, כאילו ישבת. הבעיה היחידה שנוצרה היא שהתחלת לזחול לקצה העגלה, וכמה פעמים כמעט זינקת מהעגלה החוצה. אבא שלך מזמן כבר רצה שנטה אותך קצת ונקשור. ואני התעקשתי שנחכה עוד קצת עד שתתיישב לבד ותדע לשבת באופן יציב. אף שזה היה קצת מסוכן. פשוט לא הסבתי את עיניי ממך לרגע כשהיית שכוב בעגלה.
אך מכיוון שכבר מספר ימים אתה מתיישב ללא הפסקה באופן חופשי עם יידים למעלה, הסכמתי היום לאבא לעבור לעידן הבא... עידן של ישיבה בעגלה...:) במצב הרגיל הייתי דוחה את המעבר עוד קצת, עד שלא תשב באופן יציב לגמרי, אך עם בטיחות לא מסתכנים (באמת... בדרך כלל, אני הרבה יותר מקפידה:).
המעבר עבר לך טבעי ביותר. ישירות הרמת את רגליך המתקתקות על המעקה, ובסטלבט האופייני לך יצאת להסתובב בעולם.. כאילו מאז ומתמיד ישבת בעגלה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה