עוד נסיון לשבת

חזרנו מהחתונה של ריטה ומולי ביום שישי סביבות השתיים בלילה. ולמרות שישנת כל הדרך, איך שירדנו במדרגות הביתה, התעוררת. והתעוררת לחלוטין. דיברת, צחקת, עשית הכל, חוץ מלהירדם. לקח בערך 45 דקות עד שנרדמת. אני הייתי כל כך עייפה, שפשוט תפקדתי על אוטומט. ואבא, בינתיים, נרדם על הספה בסלון.

ולכן אתמול, בשבת בבוקר, לא הצלחתי לקום פשוט (כלומר, ישנתי עד.... 10:00! ואו! בהפסקות להניק אותך, כמובן). אבא הגיבור התעורר איתך בבוקר. כהרגלכם בשעות אלה, הייתם למטה. ואז, אבא עלה למעלה להביא משהו. וכשהוא ירד במדרגות, הוא ראה אותך.... יושב ליד המדרגות! כנראה, משכת את עצמך, התנדנדת, ואז גלשת לאחור לישיבה על הטוסיק, עם שתי הרגליים הפצפונות שלך לפניך. ואז.. נתקעת..:) לא ידעת איך ממשיכים מכאן...:) אבא עזר לך.. הוא הצטער קצת שלא הצליח לצלם את זה (ואני הצטערתי שלא הייתי עדה לכך).. אבל הרגעתי אותו (ואת עצמי) שיהיו עוד ים הזדמנויות כאלה.

התמונה הזו גם מיום חמישי בדשא. פשוט צילמנו שם המון תמונות מדהימות. שני הגברים שלי...:)