בפעם הראשונה

20.12.2006 (יום ד'), אתה בן 3 שבועות בדרך -

בפעם הראשונה סיפרנו אבא שלך ואני אחד לשניה כי אנחנו מרגישים כבר כמה ימים שאנחנו בהריון איתך. התמונה צולמה בים הנישואין שלנו, ואנחנו בשבוע 27.

24.12.2006 (יום א'), אתה בן 4 שבועות בדרך -
בפעם הראשונה קיבלנו הוכחה מדעית לכך שאתה בדרך (עשינו בדיקה ביתית שהניבה שני פסים מיוחלים). הביטוי: "טפו טפו טפו!", בליווי שלוש דפיקות על העץ, הופך להיות שזור בפי. ואבא שלך נתקף בחילות וסחרחורות. בתמונה אתה בן חודש וחצי.

8.1.2007 (יום ב'), אתה בן 6 שבועות בדרך -
בפעם הראשונה ראינו אותך על מסך המחשב באולטרסאונד הראשון. מעין שק כזה ובתוכו כתם קטן - צ'ופצ'יק. אני הייתי בטוחה שכל השק הוא אתה, והצ'ופצ'יק הוא הלב שלך. כל כך נדהמתי לגלות שהצ'ופצ'יק הוא בעצם אתה. כל כך זעיר! אבא שלך ואני שנינו בכינו מאושר...

16.2.2007 ( יום שישי), אתה בן 12 שבועות בדרך -
בפעם הראשונה נפנפת לנו ביד הקטנטונת שלך דרך מסך הטלוויזיה בבדיקת שקיפות עורפית. שקלת 50 גר' -משקלן של 5 שקיות סוכר שמגישים בבתי הקפה. בערך בתקופה הזו בפעם הראשונה גם התחלת לבלוט קצת דרך הבטן שלי החוצה. בתמונה אני בשבוע ה13.

15.2.2007 (יום חמישי), אתה בן 15 שבועות בדרך -
בפעם הראשונה גילינו כי אתה הוא אתה. אבא שלך קיבל מתנה ליום ההולדת שלו שחל יום לפני כן. מזל כי הרופא בסקירת מערכות מוקדמת בירושלים בישר לנו על כך. כי אני, כמובן, זיהיתי את האיבר המכריע בוודאות מוחלטת... כברך :).

5.5.2007 (יום שבת), אתה בן 23 שבועות בדרך -
בפעם הראשונה הרגשנו אותך. היינו ביער ירושלים עם כמה חברים ועשינו על האש. אבא שלך ואני שכבנו על השמיכה. חיכית לרגע שאבא שם את היד שלו על הבטן שלי. ואז חיבקת אותנו. וכך הגשמת לי עוד חלום - להרגיש אותך לראשונה ביחד עם אביך. למזלנו, והרי כלום לא מקרי, רגע זו בדיוק הונצח במצלמה.

24.8.2007 (יום שישי), אתה בן 39 שבועות בדרך -
בפעם הראשונה הבחנתי בכך כי הכאבים באגן ובגב התחתון שלי חוזרים על עצמם מדי 3-4 דקות. לא ממש חשבתי שאלה הצירים. השעה הייתה 16:30. אבא שלך נם אחרי שהתעלף מחום של סוף אוגוסט. חיכיתי שיתעורר. גם אז לא היינו בטוחים שאלה הצירים. רק כעבור כשלוש שעות, כשאבא שלך עם שעון ביד והצירים תכפים עד כדי כך שהוא מצליח לסמן לי לפני שהציר מגיע, השתכנענו לנסוע לבית החולים. יצאנו מהבית בשעת הדמדומים שאחרי השקיעה. אחרי הרבה "אום....ממממממ" בדרך, הגענו ל"רמב"ם" בשעה 20:30. אני בפתיחה של 3 ובמחיקה מלאה. כלומר, אתה באמת בדרך!!! (התמונה צולמה בשעה 19:40).


25.8.2007 (יום שבת), אתה בן דקה -
בפעם הראשונה ראית אותנו! השעה היא 4:12 לפנות בוקר. הפצעת לעולם במשקל של 3,770 ק"ג. ארוך כל כך! עם שיער שחור ועיניים כחולות אפורות. אתה לא בוכה, רק משמיע קול מיילל בעדינות. כל כך מדהים! איש קטן אמיתי! רקע קט מאוחר יותר, אתה ואבא שלך שוכבים לראשונה על הבטן שלי. הפעם - שניכם מצדה האחת של הבטן. (בתמונות אתה בן 13 ו-16 שעות).

25.8.2007 (יום שבת), אתה בן כמה דקות -בפעם הראשונה, אתה בזרועותיך של אבא שלך. שניכם יושבים על הספה ומחכים לי. אתה ער, מסתכל על אבא שלך. (בתמונה אתה בן יומיים).

25.8.2007 (יום שבת), אתה בן כשעה -
בפעם הראשונה אתה יונק ממני. תחילתה של דרך מופלאה. קשר אינטימי ומיוחד שאני כה מודה לך עליו. (בתמונה אתה בן 13 שעות).

25.8.2007 (יום שבת), אתה בן כשש שעות -
בפעם הראשונה קראנו לך בקול רם עידן. בלב קראנו לך כך כבר כשלוש שנים לפני כן. (בתמונה אתה בן יומיים).

25.8.2007 (יום שבת), אתה בן עשרים שעות -
בפעם הראשונה בכית על ידיי. זה קרה בלילה. אני לא יכולתי לזוז מהמיטה. לכן לא יכולתי לקום ולנענע אותך. אז אני גם בכיתי איתך. ככה ישבנו לנו על המיטה במחלקת היולדות ובכינו שנינו. עד שנרגענו - אתה הראשון, ואני אחריך. (בתמונה אתה בן יומיים).

29.8.2007 (יום רביעי), אתה בן 4 ימים -
בפעם הראשונה עשית אמבטיה עם אבא שלך. אמבטיות זה הזמן שלכם. מאז שנולדת, אני לא חושבת שחלף ערב מבלי שקילחנו אותך. באותו היום גם בפעם הראשונה יצאנו לטיול ביחד. גם כאן, מאז שנולדת, לא חושבת שהיה יום אחד, שבו לא היית בחוץ. בכל מזג אוויר, ובכל שעה אפשרית. (בשבוע אתה בן שבוע, כמה דקות לפני הברית).

30.8.2007 (יום חמישי), אתה בן 5 ימים -
בפעם הראשונה אני שרה לך. שיר ערש שסבא שלי היה שר עוד לאמא שלי. רק ללא מילים - החלטתי כן אחרי שפתאום גיליתי כי המילים מפחידות למדי. הסכמתי לשיר לך אחרי שאבא שלך שכנע אותי לנסות לעשות כן. פחדתי שבגלל הזיופים שלי אני רק אפחיד אותך עוד יותר. אך להפתעתי, הבאת נס לשירה שלי - כמעט והפסקתי לזייף. אתה כל כך אוהב שאני שרה לך. (בתמונה אתה בן 6 ימים).

14.9.2007 (יום שישי), אתה בן 20 ימים -
בפעם הראשונה חייכת. חיוך ביישני כזה.

30.9.2007 (יום א'), אתה בן חודש ו-5 ימים -
בפעם הראשונה חייכת בחיוך צוחק. היינו בבית, בכורסא שלנו בסלון. כמובן, בין הנקה להנקה. החזקתי אותך בידיים, ואז הסתכלת עלי, ממש עלי, ופתאום חייכת חיוך גדול וצוחק כזה. החיוך הוא סמל ההיכר שלך, בנוסף לעוד כמה סמלים כאלה ואחרים (למשל, צחוק החמור שהפך לצחוק הגרוני במשך הזמן ותנוחת הג'וק ההפוך). קל מאוד להצחיק אותך!

14.10.2007 (יום א'), אתה בן חודש ו-3 שבועות -
בפעם הראשונה הבגדים שלך קטנים עליך.

29.10.2007 (יום ב'), אתה בן חודשיים ו-4 ימים -
בפעם הראשונה קיבלתי חיזוק אדיר לכך כי ההתייחסות אליך בהתאם לגישת מונטסורי אכן מניבה פירות. ביום זה הושטת את ידך הקבוצה ונגעת בכוונה ובמודעות מלאה בצפרדע שהיה תלוי מעליך. מאז, הגישה המונטסורית הפכה כבר מזמן לאורח החיים עבורנו. מה שהכי יפה הוא שגם ללא הכותרת הזו, היה זה אורח החיים בו היינו חיים. היום, במבט של שנה (כמעט) לאחור, התמזל מזלנו שהכרנו גישה שמסייעת מאוד לנו לדעת איך להגיע למה שהיינו רוצים להגיע.

14.2.2008 (יום חמישי), אתה בן 5 חודשים ו-3 שבועות -
בפעם הראשונה יוצאת לך שן. ליתר הדיוק, שתי שיניים. מקדימה, במרכז למטה. עוד ארבע שיניים (במרכז למעלה) צמחו לך בגיל של 8 חודשים וקצת. השן השביעית (למטה, משמאל לשיניים האמצעיות) יצאה לך בגיל של 9 חודשים ושבוע. בתמונה אתה בן 6 חודשים ושבוע.

25.2.2008 (יום שני), אתה בן חצי שנה בדיוק -
בפעם הראשונה, לכבוד יום הולדת חצי השנה שלך, ישנת איתי את שנת הבוקר שלך במיטה. ו... בפעם האחרונה...:) אתה לא מוכן לישון איתנו - לא במיטה שלנו, לא במיטה שלך, לא בכל מקום. יתרה מכן, אם כבר אתה נשכב איתנו, אתה בטוח שזה משחק, וגם אם אתה ישן - אתה מתעורר.

29.2.2008 (יום שישי), אתה בן 6 חודשים ו-4 ימים -
בפעם הראשונה התהפכת. היה זה יום מלא שמש של תחילת האביב. ישבנו שלושתנו (כמובן, חיכית שגם אבא יהיה נוכח) בדשא של טבעון. שכבת בין שנינו על הבטן. אבא מימינך, ואני משמאלך. ברגע מסויים, בשבריר של שניה בסך הכל, המבטים של שנינו הצטלבו עליך. ואז... התהפכת! לצד ימין - מהבטן לגב. בשלמות ובבטחון מוחלטים. כל דבר חדש אצלך עטוף באותה תבנית - אתה מתבשל הרבה זמן בתוך תוכך איתו (לדעתי, גם מתאמן בלילות, כשאנחנו לא מסתכלים:), ואז אתה מבצע אותו בבטחון גמור, כאילו תמיד עשית אותו, מחכה כמה ימים טובים עד הפעם השניה, ואז חוזר לעשותו בתדירות ובקביעות. כך גם עם ההתהפכויות - כמה ימים מאוחר יותר התהפכת גם לשני הכיוונים מהגב לבטן. וכשבועיים אחרי כן השלמת את הסיבוב האחרון - מהבטן לצד שמאל. במזל, התמונה צולמה כמה דקות סמוך לאירוע, ואז נגמרו הסוללות במצלמה.

4.3.2008 (יום שלישי), אתה בן 6 חודשים ושבועיים -
בפעם הראשונה התחלת לזוז. אתה עושה סיבובים של 360 מעלות על הבטן, מרים את הטוסיק וזוחל קצת.

19.4.2008 (יום שבת), אתה בן 7 חודשים ושלושה שבועות -
בפעם הראשונה זחלת! היה זה ערב ליל הסדר. אנחנו עשינו את ההכנות האחרונות לקראת אירוח הסבים שלך לסעודת ליל הסדר אצלנו. ואתה... פתאום התחלת לזחול. כרגיל, בשלמות מוחלטת, במהירות ובנחישות. כאילו תמיד זחלת. אתה זוחל בזחילה אינדיאנית שמאוד נוחה לך. מהרגע שהצטרפת אלינו היה לך הכי נוח להיות על הבטן (אתה גם ישן על הבטן), כך שצורה זו של זחילה מאוד מאוד התאימה לך. בהתחלה השתמשת רק ביד אחת וברגל הנגדית, וכעבור כחודשיים עברת לשימוש בכל הגוף. רק בגיל של 11 חודשים וחצי התחלת לשלב את הזחילה האינדיאנית עם הזחילה על שש. התמונה היא מהחגיגות הכשרות...:)

8.5.2008 (יום חמישי), אתה בן 8 חודשים ושבועיים -
בפעם הראשונה טיפסת על משהו ונעמדת לידו. היה זה יום העצמאות (האם אתה מנסה לחגוג את החגים תמיד באופן כה מיוחד?:). היינו במישור אדומים אצל בושי. ישבנו בחצר, על הרצפה. אתה זחלת לכל עבר. פתאום ראית בקבוק של בירה בידיו של אבא שלך, זחלת לעברו אביך, טיפסת עליו, וכיוון שהוא כל הזמן הרחיק את הבקבוק ממך (אחרי הרבה התלבטויות בנושא, החלטנו לדחות את הטעימות לשלב מאוחר יותר), הושטת יד לעבר הבקבוק, משכת את עצמך... ונעמדת. עבר כחודש עד שהתחלת באמת לטפס על כל דבר ולעמוד לידו. העמידה שלך דומה יותר להמשך של זחילה - פלג הגוף העליון שלך היה פרוס על המשטח המוגבה. אתה נעמד מהשכיבה המוחלטת על הבטן, כשאתה מושך את עצמך בכוח אדיר בהישענות על הידיים לעמידה.

8.5.2008 (יום חמישי), אתה בן 8 חודשים ושבועיים -
בפעם הראשונה נעמדת על שש. וגם.. זחלת אלי וביקשת ממני לינוק בפעם הראשונה.

23.5.2008 (יום שישי), אתה בן כמעט 9 חודשים -
בפעם הראשונה השארנו אותך לכמה שעות בלילה עם BUSENKA שלך ויצאנו לשתות בירה. הפעם השניה הגיעה אך שלושה חודשים מאוחר יותר..:)

28.5.2008 (יום רביעי), אתה בן 9 חודשים ו-3 ימים -
בפעם הראשונה התיישבת לאחור על הטוסיק על הברכיים. אבא הכין לך אמבטיה בערב. כמובן, עזרת לו. טיפסת על האמבטיה, נעמדת לידה והתנדנדת. באיזשהו רגע, התגלשת לאחור והתיישבת. אני לא הספקתי לראות את זה. אז למחרת, כשהיינו על הדשא, חלקת איתי את התענוג. אבא שכב על הדשא, זחלת לעברו, טיפסת עליו והתיישבת לאחור.

31.5.2008 (יום שבת), אתה בן 9 חודשים ושבוע -
בפעם הראשונה התיישבת על הטוסיק, כשאתה נשען על משהו. היית למטה עם אבא, בשעות הבוקר. אבא עלה למעלה להביא משהו, וכשהוא חזר - ישבת על הטוסיק ליד המדרגות! כנראה, זחלת למדרגות, משכת את עצמך לעבר המדרגה הראשונה, נעמדת לידה, התנדנדת ואז גלשת לאחור. ונתקעת... לא ידעת לאן ממשיכים מכאן...:) התמונה צולמה שבועיים לפני כן.

12.6.2008 (יום חמישי), אתה בן 9 חודשים ו-3 שבועות -
בפעם הראשונה התיישבת על הטוסיק וידייך משוחררות. גם ההתחלה הזו חלה לה על הדשא במרכז. בפעם הראשונה נשענת על האבא שלך שהיה מאחוריך. אך מיד אחרי כן התיישבת ללא כל תמיכה שהיא. בהתחלה היית מתיישב מעמידה, כמה שבועות מאוחר יותר התחלת להתיישב גם משכיבה.

13.6.2008 (יום שישי), אתה בן 9 חודשים ו-3 שבועות -
בפעם הראשונה חיבקת ילדה. אלמה המתוקה זכתה לכבוד הזה בארוחת יום שישי אצלנו בבית. לא שמתי לב מתי חיבקת לראשונה ילד - אך ללא ספק, זה קרה עם זהר, חברך הטוב.

20.6.2008 (יום שישי), אתה בן כמעט 10 חודשים -
בפעם הראשונה היינו בים. מאוד אהבת, אך עוד לא לגמרי התחברת. כל הזמן אכלת חול. חודש וחצי מאוחר יותר, כשחזרנו שוב לים, מצאת את ביתך השני. לא היית מוכן לעזוב את הים. כל הזמן ברחת לגלים. חפרת בורות עם אבא. עברת ביניהם. היית ברקיע השביעי מאושר.

23.6.2008 (יום שני), אתה בן כמעט 10 חודשים -
בפעם הראשונה הערת אותי משינה בבוקר כשאתה עומד ליד המיטה שלי, נוגע בי וצוחק: "".EH!

17.7.2008 (יום חמישי), אתה בן 10 חודשים ו-3 שבועות -
בפעם הראשונה צעדת כמה צעדים ליד משטח מוגבה. כמובן, היה זה ליד שולחן הקפה בסלון.

20.7.2008 (יום א'), אתה בן כמעט 11 חודשים -
בפעם הראשונה נעמדת דרך השענות על הברך. העמידה שלך כבר הרבה יותר יציבה וישרה - מורגש כי אתה עומד, ולא חושב על להמשיך לזחול על המשטח המוגבה. בפעם הראשונה, גם ירדת לבד מהעמידה.

18.8.2008 (יום ב'), אתה בן כמעט שנה -
בפעם הראשונה נעמדת על ארבע. בינתיים, לרגעים ספורים בלבד... ובכל זאת. כרגיל, ההיעמדות לך שלמה ובטוחה בעצמה.

25.5.2008 (יום ב'), אתה עוד 3 שעות בן שנה -
בפעם הראשונה אני עומדת להיות אמא לילד מופלא בן שנה. (בתמונה אתה בן 3 חודשים ושבוע).