יום שישי, 15 באוגוסט 2008

תהיה שלם עם עצמך

אני זוכרת את היום ההוא כאילו היה זה אתמול.

הייתה זו אחת הסימולציות בקורס הקצינות (כן, כן, אני עשיתי את זה פעם - בחיים אחרים, כך נדמה). הנושא היה הסיבה להגעתנו לקורס הקצינות. מסביב לאולם היו תלויים מספר שלטים. ואחרי שהנושא הוצג, היינו אמורות להתייצב תחת השלט שתיאר את הסיבה לכך שרצינו לשרת כקצינות בצבא הגנה לישראל. אני זוכרת את המחשבה שחלפה בראשי: "מעניין על מה הם חשבו כשיצרו את הפעילות הזו? הרי הסיבה ברורה! היא גם לא יכולה להיות אחרת. הם לא באמת חשבו שמישהי תתייצב תחת אחד השלטים המגוחכים שכותרתם הייתה, למשל, "העלאה במשכורת", "אני אהיה המפקדת" או "שינוי תפקיד". וכך גם פעלתי. ברגע שניתן אור ירוק ללכת, הלכתי לשלט היחיד שהיה הגיוני בעיני - "אני ואתה נשנה את העולם" (השלט הנוסף שאולי היה גורם לי להתלבט, היה "כך אגן על המדינה יותר", אך הוא לא הוצג במקום).

כעבור רגע קצר גיליתי... אני היחידה מכל הפלוגה שעומדת תחת השלט הזה. לא האמנתי! המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה: "לבטח לא הבנתי נכון את המטרה של המשימה".

למרות שגם לפני המקרה הזה כבר רבצה בי המחשבה הזו, משום מה, דווקא היום הזה זכור לי כתפנית מבחינת הרגשתי כשונה. אז עוד לא הייתי בטוחה אם טוב לי עם השונות שלי.

יום נוסף שצץ לי בזכרון היה כמה שנים מאוחר יותר. אני בפקולטה למשפטים בירושלים (גם זה שייך לחיים האחרים שלי - הספקתי לחיות כמה כאלה). נכשלתי בקורס ב"תורת המשפט" בשנה א' - אחד הקורסים האהובים עלי באותה השנה. נדהמתי להכשל, אחרי שהרגשתי שאני מתמצאת בחומר מצויין, וגם אחרי שבעבודה השנתית קיבלתי ציון די גבוה. התגברתי על הביישנות שלי וניגשתי למרצה. לא התרעמתי. כל מה שרציתי הוא להבין למה נכשלתי - מדוע מה שחשבתי בקורס שברובו עוסק בפילוסופיה, ומכאן, למעשה, מלכתחילה לא יכול להביא לכשלון, אם באמת יורדים לעומק העניין, ונימקתי בפרטי פרטים במבחן, גרם להרבה סימנים אדומים במחברת הבחינה ללא כל הסבר וללא כל ציון אחר מלבד הציון "נכשל" בסוף המבחן. התרגשתי מאוד. לתומי חשבתי שנשב ביחד עם המרצה שהערכתי אז ונדון בעניינים שבריבונו של העולם. אפילו לא היה אכפת לי מהציון כבר. כך גם אמרתי למרצה. האמנתי שאוכל להראות למרצה מדוע הגעתי למסקנות שהגעתי, והייתי בטוחה שאף יסכים איתי.

הפתעה. התשובה שהגיעה הייתה: "אני לא יכול להסביר לך מדוע נכשלת ובמה טעית. ודרך אגב, האם את רואה לידך סטודנטים נוספים שלא מבינים משהו? אולי את פשוט צריכה להסיק את המסקנות בעצמך - לא הרבה מתקבלים לאוניברסיטה העברית. אם את לא מבינה, אולי פשוט קשה לך ללמוד כאן, ואת צריכה לחשוב שוב אם כדאי לך להמשיך ללמוד כאן".

שוב הרגשתי כי אני שונה. בשלוש השנים הבאות של המשך התואר ההרגשה הזו רק הלכה והתעצמה בי. עברתי הרבה תהפוכות. אך הקשבתי למרצה ההוא ואכן הסקתי מסקנות משל עצמי.

אני שונה. וטוב לי עם עצמי.

וזה, אפרוח קטן שלנו, הייתי מאוד רוצה להוריש לך. אתה לא חייב להיות שונה. אתה כבר מיוחד מאוד ותשאר כך תמיד. אך אם תרגיש אי פעם שונה, אנא השאר כזה, אם נוח לך עם עצמך. בבקשה, אל תשנה ואל תשתנה עבור אף אחד, גם לא עבור עצמך. תשתנה אך ורק אם השינוי מקורו במשאלת לבך, ואתה שלם מאוד איתו. אין זו דרך קלה. במיוחד לא כשאנחנו חלק מחברה שמעודדת את החזק בה לנצחון תמידי ומוקיעה כל הבעה של חולשה, מחברה שה"שוני" בה הפך למילת גנאי, מחברה שהשונה בה הופך לנרדף. אל תתן לחזות הזו להטעות אותך. תזכור - רק אתה מכיר הכי טוב את עצמך ובסופו של דבר, אתה הוא זה שתצטרך לחיות עם עצמך. אם תקשיב לעצמך, אתה היחיד שתדע מה טבעי לך. אם תעיז לשנות את עצמך בניגוד להלך רוחך, תלך נגד הטבע. וכל דרך כזו מראש נועדה לכשלון. אף אם בהתחלה נראה כי השינוי דווקא יקל עמך.

דרך אגב, אני עדיין מאמינה בזה שאתה ואני נוכל לשנות את העולם. פשוט העולם שאני חושבת עליו היום שונה מהעולם שהתכוונתי אליו לפני שנים רבות.

נ.ב. תרשה לי להקדיש את הפוסט הזה לחברה יקרה. אני יודעת שאתה גאה מאוד במי שאת. חיבוק גדול!

תגובה 1:

Keren אמר/ה...

יקירתי,
אני לא יודעת אם התכוונת אליי בסוף, אבל לאורך כל קריאת הפוסט הרגשתי קירבה מאוד גדולה אלייך (אולי בגלל שהכרנו בתקופת האוניברסיטה, והיו לנו הרבה שיחות על הצבא) אז רציתי רק לתת לך חיבוק גדול גדול. כל הכבוד לך שאת לא מוותרת והולכת בדרך שאת מאמינה בה, אין דרך טובה יותר לחיות את החיים האלה. ויש לי הרגשה שקיומו של ילדך הרך והחמוד, והניסיון לגדל אותו עד כמה שאפשר בצורה מודעת, מחדד אצלך עוד יותר מהי אותה דרך, שהיית רוצה להנחיל גם לו.
תמיד נפגוש בחיים אנשים שמעדיפים לא לחשוב, אני מקווה שהעובדה שאת שונה מהם לא תגרום לך להרגיש בודדה ונרדפת. להיפך, יש לך את כל הסיבות לשמוח על השוני המאפיין אותך, על התמימות, פתיחות המחשבה והאופטימיות.
אני אוהבת אותך מאוד,
קרן

Related Posts with Thumbnails