הצצה לראשיתה של מסורת ימי הולדת שלנו

הרבה לפני שהכרתי את המונטסורי חשבתי שאחד הדברים היותר כייפיים עבור הילד הוא מסורות משפחתיות. יש משהו מאוד בטוח ומרגיע במשהו קבוע שתמיד חוזר על עצמו. מאז שהפכתי להיות אמא לך, אני כל הזמן חושבת על יצירת מסורות כאלה. משהו כייפי, יפה, קסום, אך גם אמיתי.

אחד הדברים שהכי נהנתי מהם בילדותי היה ימי ההולדת שלי. אמא שלי הפיקה כל פעם מסיבות גרדניוזיות. הרבה אוכל טעים, משחקי חברה, ופרסים שהיא הכינה במו ידיה. האמת, שכשחשבתי על כך בהקשר שלך, כלומר כמשהו שאני אמורה לעשות עכשיו, ישירות נבהלתי. אחרי כמה זמן לקחתי נשימה ארוכה והשתדלתי להרגע. חשבתי שאני עוד לא יודעת באמת איך הולכים לחגוג לך את ימי ההולדת, אתה עוד קטן לכך, ולכן אין טעם להלחץ מעכשיו. נגיע לגשר - נחצה אותו. מה שבטוח - אבא שלך ואני שנינו דוגלים בדברים פשוטים ולא בהפקות ענקיות...

בינתיים נזכרתי בחלק היותר אינטימי של ימי ההולדת שלי כילדה קטנה. בבוקר של כל יום הולדת אמא שלי הייתה מתגנבת לחדר שלי ושמה לי מתנה מתחת לכרית. ואת המסורת הזו כל כך אהבתי. להתעורר - ולפני הכל להושיט יד מתחת לכרית ולבדוק מה מסתתר מתחת לכרית. כשגדלתי, אפילו הייתי מעמידה את פני ישנה ומחכה בעיניים עצומות עד שאמא שלי תכנס לחדר, בשקט בשקט, על קצות האצבעות כדי לא להעיר אותי, ותשים את המתנה מתחת לכרית שלי. אחרי שהייתה יוצאת מהחדר, הייתי מחכה עוד כמה דקות ארוכות, כדי שלא תנחש כי הייתי ערה, ואז הייתי מוציאה את המתנה מתחת לכרית.... כל יום הולדת זה היה החלק האהוב עלי.

וזה מה שרציתי להנחיל לך. שיהיה משהו כייפי וקסום שכל יום הולדת שלך תתרגש לקראתו. משהו שיעבור כמסורת המשפחתית שלנו. בתקווה, משהו שתהנה ממנו.

זו הייתה ההקדמה. אני אפרט בנפרד. רק רציתי להראות טעימות של טבעת יום הולדת (birthday ring) שעבדנו עליה די בפרך בלילות האחרונים. הכל מעשה ידי אביך וידיי. מזל טוב!