איך חגגנו לך היום?

חשבנו, מה תאהב הכי הכי ביום ההולדת שלך???

ושנינו ישירות חשבנו על הדשא...:)

האמת שחשבנו גם על הים, אך הנסיעה לשם או בחזרה קצת הרתיעה אותי. לא רציתי שתסבול ממשהו ביום ההולדת שלך.

וכך יצא שיום ההולדת שלך למעשה היה כיום שגרתי. והאמת, זה מה שכייף! זה מעיד על כך כי כל הימים השגרתיים שלנו הם כייפים! קצת זייפנו עם העוגה - אבא ביקש לא לאפות, כי יהיו מלא עוגות ביום שבת...:)

אתה ואני בילינו את הבוקר שלנו בבית, כהרגלנו. לכבוד יום ההולדת שלך עשית קאקי ישירות על הבוקר, ובכך פתרת את ההמתנה לכך במשך חצי יום, כפי שקרה במשך שבוע וחצי האחרונים (שוב שיניים??). מרוב התרגשות ישנת בבוקר רק 5 דקות, וגם אחרי שנרדמת במהלך שעה. האמת, למה אני מופתעת? גם אני, כשנולדת, למרות שלא ישנתי לילה שלם, לא הצלחתי לישון ולו דקה בבוקר של יום שבת מהתרגשות. גם בלילה מאוחר יותר, הצלחתי בקושי להרדם לשעתיים.

ב-12:30 התעלפת מרוב עייפות. בזמן שישנת, אבא חזר הביתה מעבודה. כשהתעוררת, אירגנו לך את טבעת יום הולדת על שולחן האוכל. הדלקנו נר. ושרנו לך. אה... גם קיבענו מצלמות שיצלמו את הרגע ההסטורי. לא היה לנו מישהו אחר שיעשה כן...:) ואז כיבית את הנרות עם אבא שלך. כמובן, אחרי שהבעת משאלה.

ואז הלכנו לדשא.

וכך עבר לו יום ההולדת שלך. בחוג משפחתי אינטימי. האמת, לא הייתי חולמת לחגוג אותו אחרת.