חשבתי על זה כבר כמה זמן - השיער שלך, כמה שלא יהיה מדהים, היה קצת נכנס לך לעיניים. וחשבתי שזה מפריע לך. אז אתמול, כשהחלפתי לך טיטול, ושכבת על השידה והסתכלת עלי, כרגיל, במבט מהורהר, הרגשתי שזה או עכשיו או לא ברור מתי. לקחתי מספרים קטנות וגזרתי לך קצת את השיער. עד שהצלחת להבין, כבר סיימתי. רק שלא גזרתי מספיק והייתי צריכה לתקן שוב... באותה הדרך.
מאוד התרגשתי. וגם ביקשתי סליחה מאבא שלך שלא עשינו את זה ביחד. לא יודעת מה השתלט עלי.
התלתלים המתעופפים שלך עדיין נשארו. בצדדים ומאחור. רק מקדימה גזרתי את השיער. ודרך אגב... זה לא נחשב לתספורת...:)
נ.ב. וכמובן, השיער השטני הראשון שלך שמור לך בקופסא שלך לעת שתחפוץ לעניין בו...:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה