זה הרגע שחיכיתי לו כל כך...
שתראה את אמא שלי, BUSENKA שלך, ותרוץ לזרועותיה בשמחה ובששון!
וזה קרה אתמול, בבריתה של יסמין. איך שראית את אמא שלי, עזבת הכל, ופשוט רצת אליה. וגם מאוחר יותר, היא רק הציעה, והיית מוכן להצטרף אליה. שיחקתם ביחד, טיילתם בחוץ, רקדתם באולם האירועים (עד שראית את אבא שלך ואותי רוקדים - טוב, יש גבול לכל תעלול! שום דבר לא יגרום לך להפסיד את הריקוד המשפחתי שלנו, כמו גם את החיבוק ואת הנשיקות המשפחתיים שלנו:). כל כך התרגשתי. הרי כך הקשר שלך עם סבתא שלך אמור להראות - שניכם הולכים להרוויח ממנו כל כך הרבה. אין לי ספק שרגע זה קרה בזכות הביקור הארוך של אמא שלי אצלנו. ואני אסירת תודה לנצח על כך. עכשיו שום דבר לא יקלקל את הקרבה ביניכם - כלום לא ירחיק ביניכם (גם אם לא תתראו הרבה שוב - מה שאני מאוד מאוד מקווה לא יקרה). הבסיס לקשר המיוחד שלכם נזרע. תהנה ממנו, PTENCHIK שלנו...
יום שבת, 7 במרץ 2009
וכשראית אותה - רצת לזרועותיה
תוויות:
הורות (parenting),
משפחה (family)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה