הליכה על הקו (walking on the line) הוא תרגיל מונטיסורי קלאסי. מריה מונטסורי שמה לב לכך כי ילדים, שנמצאים בתקופת רגישות לתנועה (sensitive period for movement), אוהבים ללכת על קו ישר - תהיה זו סתם מדרכה צרה, או מוט תליה במגרשי משחקים. בהליכה מרוכזת זו משפרים הם את חוש שיווי המשקל והאיזון שלהם, ובכך מתקדמים ביכולת שלהם לשלוט בגופם.
ואני לבטח לא צריכה להזכיר כי שליטה בגופנו עומדת בבסיס המשמעת הפיסית והנפשית. מספיק להזכיר את החלק הנכבד שתופשים תרגילי הבלאנס ביוגה, למשל. אני חייבת גם לציין, כי כנראה יש גם סגולות נסתרות להליכה על קו. חשבת פעם, למה לפעמים כשאנחנו חסרי מנוחה, או מלאי התרגשות, אנחנו לא יכולים לעמוד במקום, אלא מתחילים ללכת בהליכות קצרות בקו ישר הלוך ושוב? אולי כי זה מרגיע אותנו, ממרכז וממקד אותנו.
אני חושבת שהיה זה לפחות לפני חודש, אז שמתי לב כי אתה מתחיל להתעכב ליד המכסה המוארך של תעלת הביוב במרכז העיר (בתמונה ברקע) - בהתחלה רק מתבונן, ואז צועד לאורכה הלוך ושוב. מיום ליום נעשית יציב יותר ובעל יכולת האיזון גבוהה יותר. היום, למשל, אתה אוהב להחזיק אותי ביד, כששנינו הולכים על התעלה אחד אחרי השניה.
כשראיתי זאת, הבנתי כי הגיע הזמן להציג לך את הגרסה הצעירה יותר של ההליכה על קו. אז ארגנו לך קרש עץ בבית (מדף שאבא פירק ממנו את המתלים), עד שיהיה חם יותר בחוץ ואפשר יהיה לשים אותו שם (ולא בין כל הפעילויות האחרות - מקום לא כל כך אידיאלי). הרוחב שלו מצוין בשבילך - לא רחב מדי, אך גם לא צר מדי (רוחב הקו בסופו של דבר, בעוד הרבה הרבה זמן, יגיע לרוחב של כמה ס"מ בלבד). בדיוק הרוחב המתאים שתוכל להתאמץ טיפה כדי ללכת על הקו. וזה בדיוק מה שאתה עושה - כל פעם שמתחשק לך, אתה עולה על הקרש וצועד...
תגובה 1:
מקסים!
הוסף רשומת תגובה