בן האדם הבא שהיית כל כך שמח לראות אחרי ה-BUSENKA, היה טוני.
הקשר ההולך והנרקם ביניכם הוא מדהים בעיני.
אני יכולה שעות להתבונן בשניכם משחקים.
לפעמים טוני לא נותן לך מספיק קרדיט - מתייחס אליך כאל מישהו חסר אונים ויכולת. אני לא מופתעת - עצוב, אך רוב האנשים שלא מכירים אותך מקרוב, מתייחסים אליך כך. חבל שלרוב, היחס לילדים בני גילך הוא כזה, ולא בגובה עיניים. אין לי ספק, שככל שטוני יכיר אותך יותר, הוא ילמד לסמוך עליך. ובינתיים, הוא פשוט זקוק לקצת הכוונה - שחשוב מאוד שניתן לו...
מה רבה הייתה שמחתך כשגילית שטוני בא לישון אצל ההורים שלי, ביחד איתנו. למרות שהיית גמור מעייפות, תוך רגע התעוררת. ואיזה תענוג היה לראות את שניכם משחקים ביחד אצל ההורים שלי. ומדי פעם, לפחות אצלי (ואולי גם אצל אבא שלי) עברה המחשבה שכך אולי תראה גם המשפחה הקטנה שלנו בעוד כמה שנים...:) נחכה בסבלנות (הלוואי:)
יום שבת, 7 במרץ 2009
שוב בילית עם טוני
תוויות:
משפחה (family)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה