פאזל צבעים

פאזל צבעים זה מאפשר לך לתרגל את ההתאמה (matching) של צבעים.

והוא גם מדגים היטב את העקרון הגאוני של המנגנון לבקרה עצמית (control of error). עד כדי כך שאתה אוהב לאתגר את עצמך. אתה מסדר את העיגולים לא דווקא לפי צבעים, עד שנשאר בידך העיגול האחרון. אז אתה מתחיל לשים לב לאיך שסידרת את העיגולים, וזאת כי אתה יודע כי קרתה טעות. לא בגלל שאמרתי לך משהו על כך, אלא כי נשאר בידך עיגול שהצבע שלו שונה מצבע המקום שנשאר בפאזל. וכך לאט לאט, עיגול אחרי עיגול, אתה מסדר את הפאזל נכונה, עד שכל הצבעים מותאמים. מבלי שציינתי מאומה.

ואפרופו הצבעים. כאן המקום הראוי לציין, כי איננו נוקבים כמעט בשמות הצבעים. לא כי אנחנו לא סומכים עליך כי תדע להבדיל ביניהם, אלא כי אנחנו מעוניינים לתת לך להתנסות בחקר הצבעים כמה שאפשר: בלימוד האינטואיטיבי שלך, לפני שנלביש תוויות, שיכולות אך להטעות. למשל, בפאזל זה אין זה נכון להגיד על עיגול אדום כי זה "אדום", מכיוון שלעיגול זה, למשל, יש גבול שחור, ומאחוריו הוא בכלל צבוע בצבע העץ, ועוד לא הזכרנו את הידית. הבדלים אלה הם חשובים מאוד בעיני. ברור כי כל הילדים בסופו של דבר ידעו להבחין בין הצבעים, בין אם ננקוט בטקטיקה זו או אחרת (כמובן, אני לא מתייחסת כאן לעיוורון צבעים). אך אני מאמינה כי כמו בכל דבר חשוב לתת לילד להתנסות לפני להגביל את המושג הנבנה בהבנתו במילים (ובמובן זה, המילים ללא ספק מגבילות), וגם לדייק בתיאור שאנחנו מוסרים לו של העולם. אז אם אתה שואל אותי: "מה זה?", אני עונה לך: "עיגול" (אם כי גם הסבר זה מטעה במובן מסוים, אך לפחות, פחות מאשר בצבעו).