בעיקר, על חינוך ביתי

אילנה, הקוראת האדיבה שברוב נדיבותה הציעה לנו פעם את עזרתה ברכישת סינר חדש במקום ה שהלך לנו לאיבוד במעבר (דרך אגב, לבסוף הזמנתי אותו במשלוח רגיל לארץ - אמנם עלות המשלוח כעלות הסינר עצמו בערך, אך בסופו של דבר עדיין, היה זה משתלם), שאלה אותי אתמול כמה שאלות מאוד מאוד חשובות. חשבתי שגם הפעם אנצלן כדי לענות עליהן בפוסט נפרד, וכך אולי אבקש גם מהקוראים האחרים לתרום מהמידה שברשותם.


אפשר לשאול שאלת מונטסורי?
לא רק אפשר, אלא יתרה מכך. אני מברכת כל שאלה שהיא - בין אם בנושא מונטסורי, ובין אם בנושאים אחרים. ואני גם מזמנת תשובות נוספות, מלבד התשובה שלי. אם באמצעות בלוג זה הייתי יכולה ליצור פלטפורמה נדיבה להחלפת מידע בין כל הנפשות המעוניינות בכך, בנוסף לדיון הפורה, הייתי יכולה רק לברך על כך! תודה רבה על כי שאלת...:)

את יודעת אם יש בי"ס מונטסורי בארץ? באזור הצפון?
למיטב ידיעתי, לצערי, אין בית ספר מונטסורי בארץ. אני יודעת על יוזמה מסוימת בקיבוץ געש, שכבר רצה מספר שנים. אני לא יודעת עד כמה היא אוטנטית באמת. לאחרונה שמעתי גם על ניצוצים מסוימים באזור קדימה, אם אני לא טועה (נועה, עזרתך בבקשה...:).

האם את מתכוונת להמשיך ולגדל את ילדך המתוק בחינוך ביתי?
או! שאלת המאה! אין לי מושג. אולי המשך התשובה שלי לא ממש ימצא חן בעיני אחרים. ובכל זאת. אני מאמינה מאוד בחינוך ביתי! ככל שאני מתוודה אליו יותר ויותר, אני רק מסכימה יותר ויותר עם דרך חיים זו. מבט אחד לכיוון צ'ופצ'ופ מסביר הכל. ואמנם, אני גם מאמינה מאוד בכך כי ילדים גדלים כחלק מקהילה מסוימת במובן הגלובלי של המושג. אני בהחלט תומכת בפיתוח האינדיווידואליות ובאמונה בכישורים הייחודיים של כך אחד מאיתנו. אך אני גם לא הייתי רוצה לגדל ילדים שהמיוחדות שלהם היא בכך כי הם שונים במשונותם הקיצונית מאחרים. למשל, שהם מתחנכים בחינוך ביתי בעיירה שכל ילדיה לומדים בבתי ספר. אני, כמובן, לא מתכוונת לילדים קטנים. אני מקווה שאני מצליחה להעביר את מה שאני מתכוונת אליו. בצדק אמרת כי בארץ החינוך הביתי לא ממש מקובל (מה שפחות מפריע לי, כי לצערי או לשמחתי אני מרבה לעשות דברים לא כל כך מקובלים) וגם לא ממש קיים בפועל. אכן, ישנן קהילות מסוימות במספר אזורים בארץ (בפרדס חנה, במשגב, למיטב ידיעתי) שמגדלות ילדים בחינוך ביתי. טרם יצרתי קשר איתן, גם כי הן רחוקות מאיתנו, וגם כי צ'ופ'צופ עוד קטן. אך מכל מה שהתוודעתי אליו עד כה במישור החינוך הביתי בארץ, גיליתי, כי החינוך הביתי בארץ לרוב מקביל בהגדרתו ל"אין חינוך פורמלי", או במילים אחרות, ילדים גדלים באווירה חופשית שלא ממש שמה דגש על הלימודים (אם כי אכן אני מסכימה כי אפשר ומומלץ ללמוד כמעט מכל דבר בחיים, אם באמת המבוגר נמצא שם כדי לסייע לילד). הם פשוט נמצאים בבית - פשוטו כמשמעו. שוב, אני אשמח לדעת כי טעיתי.

בארצות הברית, כפי שאמרת בעצמך, הדבר שונה לגמרי. שם הכוונה בחינוך ביתי היא יותר לבית ספר בבית פשוט, במסגרת משפחתית במקום זו של בית הספר. יש כמה וכמה מודלים של חינוך ביתי בארצות הברית. שני המקובלים ביותר, ממה שאני לפחות למדתי, הוא לימוד לפי תכנית לימודים מוגדרת (curriculum), לעיתים ברמת פירוט יומי אפילו, ולימוד ספונטני, לפי רמת ההתעניינות של הילד (unschooling), כשאליו מתווספת למידה מאורגנת, פעם בכמה זמן, בקבוצות אזוריות של הילדים הגדלים בחינוך ביתי (לרוב, היא נעשית בהרכב של כל המשפחה). במיין (Maine), למשל, יש קהילה ענפה של המשפחות מהמודל האחרון. אם היינו גרים שם, לא הייתה לי התלבטות ולו לרגע - ילדינו היינו מתחנכים במסגרת החינוך הביתי.

וכמובן, מן הראוי לציין כי אין זו החלטה רק שלי, אלא גם של בן זוגי, וגם של ילדינו. אבל אפילו ברמה האישית שלי אני לא יודעת איך ארגיש כשהבן שלנו יגדל, וכשיתווספו עוד אפרוחים. איך אני אהיה אז, איך הם יהיו, איך נהיה כולנו יחד. אני כן יודעת שני דברים: אני לא אשלח את הבן שלנו לבית ספר רגיל, ואני לעולם גם לא אכריח אותו ללכת למסגרת כלשהי. לפחות אני מאמינה כי שני עקרונות אלה יהיו חשובים מאוד בעיני. גם אם הבן שלנו ילמד בסופו של דבר בבית ספר אלטרנטיבי, ומסיבה זו או אחרת לא ירצה ללכת לבית ספר, אני לעולם לא אאלץ אותו לעשות כן.

ולא פחות חשוב, אני מקווה ומתפללת כי גם מבחינה הכלכלית אנחנו נוכל להמשיך לבחור במה שליבנו מאמין בו, ולא מה שהכיס מאלץ. לפחות, לא בתחום החינוך.

כפי שאמרתי אנחנו גרים בחו"ל אבל הכוונה לחזור עוד כמה שנים ואנחנו מנסים לבדוק מדי פעם אזורים פוטנציאליים למגורים לכשנחזור.

זו לבטח החלטה לא פשוטה - יש כל כך הרבה פלוסים ומינוסים בהחלטה לחזור לארץ. דווקא ברמה החינוכית, בארצות הברית יש כל כך הרבה יותר אופציות. מספיק להזכיר כי יש שם תשתית ענפה של בתי ספר מונטסוריים. מאידך, מבחינת החינוך הגלובלי, ברור כי השכונתיות של ישראל הרבה יותר עדיפה לגידול הילדים. וזה רק חלק מהשיקולים.

מהמילים שלך הבנתי כי יש עוד כמה שנים עד שתחזרו. מקווה שעד אז ישתנו הדברים, ואוכל לעייץ לך אחרת. אם בכל זאת הייתי יכולה להמליץ לכם משהו, הייתי דווקא מפנה אותכם לשים דגש על אזור המגורים בו תגורו, ורק אחר כך - על בית ספר. המרכז מציע הרבה יותר אופציות מבחינת בתי הספר. גם אזור השרון. לעומת זאת, הצפון מציע משהו תמים עדיין, חלקית לפחות, משהו מהאווירה של פעם, רחוק מהמסחריות ומהעומס של המרכז, משהו שכה הכרחי לשמירת הילד שבילד. כמובן, אני מכלילה. כמובן, אני משוחדת. ובכל זאת. אם היה באזור מגוריי בית ספר מונטסורי, ללא כל ספק, בננו היה הולך ללמוד בו. אם היה בית ספר מונטסורי מצויין, עם הוכחות חותכות על הנייר ובמעשה באזור מרכז - שום דבר לא היה יכול לשכנע אותי לעבור לגור במרכז, כדי שצ'ופצ'ופ יוכל ללמוד בו. ההסבר פשוט. בסופו של דבר, מלבד בית הספר, ואולי אפילו יותר מבית הספר עצמו, הילד יגדל בבית, בעיירה, בין החברים, באווירה של אותו המקום שבו הוא חי. ויסלחו לי כל אלה שגרים במרכז (באמת, סליחה!), אני לעולם לא הייתי מעמידה את ילדי באתגרים הכה לא נחוצים של התבגרות בלב ליבה של הקלחת המודרנית.

אז נכון, באזור מגורינו אין בית ספר מונטסורי. בית ספר אלטרנטיבי יחיד שקיים כאן הוא בית ספר אנטרופוסופי. כבר אמרתי בעבר, כמה קל לראות את ההבדלים בין שתי הגישות ולהתמקד בהם. ואילו אני משתדלת לראות את המשותף. ואפילו מוצאת אותו. לא רק אני, האמת. יש כמה וכמה משפחות בעולם שמשלבות בין שתי הגישות האלה בהצלחה רבה. בעיני, ההבדלים הם הרבה יותר משמעותיים דווקא בגילאים הצעירים, ולקראת בית הספר הם מצטמצמים. בכל זאת, אינני מומחית לשום דבר. במיוחד לא לגישה אנטרופוסופית. ואולם, אולי בעוד כמה חודשים אוכל לתת תשובה קצת יותר מפורטת בנושא זה. כדי להכיר קצת יותר את גישת החינוך אנטרופוסופי, ובמיוחד להבין את המתרחש בבתי הספר, אני משתתפת השנה בקורס שנתי של לימודי חינוך אנטרופוסופי.

סליחה אם התשובה שלי קצת מבולבלת. נגעת בנקודה רגישה. גם המחשבות שלי לא כל כך מסודרות בנושא. התלבטתי אם בכלל לכתוב על כך. החלטתי שכן, כי אני חושבת שהתלבטויות אלה משותפות להרבה הורים. ואולי דווקא השיתוף יוכל לעזור לכולנו להגיע להחלטות הטובות ביותר עבור משפחותינו. תודה על ההזדמנות הזו!

נ.ב. דרך אגב, כל עוד שאת נהנית מהמגורים בארצות הברית, אם תצטרכי אי פעם עצה לגבי הצעצועים או לגבי ספרי הילדים או לגבי האביזרים (הן לפי גישה מונטסורית והן לפי גישה אנטרופוסופית), אוכל לנסות לסייע לך בכייף. איזה כייף לך כי כל הדברים האלה נגישים לך בקלות...:)