לפעמים שואלים אותי מה שלומי.
שאלה פשוטה שלכאורה מתבקשת תשובה פשוטה עליה. אז למה אני מסתבכת?
בסדר גמור. טוב. מצויין. נפלא. אלה התשובות שאני שומעת את עצמי עונה. אם השואל מסתפק בכך, אז גם אני לא מקשה.
אך אם בצד השני משתרעת שתיקה, בין אם מודעת ובין אם מקרית, לפתע אני שומעת את עצמי ממשיכה... אתה יודע, לא קל לי, אך מסתדרים. ואז אני מרגישה כאילו אני מתלוננת, ומוסיפה... בדרך כלל הכל מעולה, אך לפעמים קשה קצת. אין לנו עזרה, אין מי שיסייע, כך שהאינטנסיביות לעיתים קשה. כל מה שצריך הוא 5 דקות הפסקה לפעמים, אך לא תמיד מתאפשר לקחת אותן. וצריך למצוא גם זמן לבלות עם אבא. וגם עם עצמי. ושוב הלב שלי נצבט מחוסר נוחות עם מה שאמרתי, ואני מאריכה... קצת קשה, לא יותר מדי - לא עד כדי כך קשה שאחפש אלטרנטיבות אחרות לבן שלי. אוף! אני לא מצליחה לסיים תשובה לשאלה פשוטה שנשאלתי, שדורשת תשובה בת מילה אחת - שתיים לכל הפחות. תשובה שאהיה מרוצה ממנה. אולי כי אני די חריגה בנוף המשפחות הממוצעות כאן - אני, לפחות, לא מכירה עוד אמא בקרבתי שנשארת עם ילדה הבן 19 חודשים בבית, מבחירתה החופשית והמושכלת. אז אני מרגישה צורך להסביר. להבהיר. סתם השערה. מזל שאני כן "מכירה" אמהות כאלה בעולם האינטרקטיבי של הבלוגים - כשאני נשאלת לשלומי שם, תשובתי באמת קצרה...:)
אז אני באמת בסדר. ואני יודעת שזה בסדר לעיתים להרגיש גם קצת לא בסדר. אני יודעת שאתה מבין אותי. ואני יודעת שגם אם קשה לי לעיתים, לא הייתי מחליפה את הזמנים המדהימים שלנו יחד בשום דבר אחר. אינני שורדת, אלא נהנית. מכל רגע איתך. מאבא שלך כאבא שלך. מהמשפחה שלנו. אני לומדת כל הזמן. אני גדלה. אני מתמודדת. אני משתדלת. אני טועה. אני חיה. לפעמים נלחצת. נבהלת. לא יודעת. עייפה. שלווה. מאושרת.
יום חמישי, 2 באפריל 2009
אצלי הכל בסדר
6 תגובות:
מתוקה,זה מקסים ואני אוהבת אותך מאוד.
יקירתי הכה יקרה.
תודה רבה לך. טעיתי שאמרתי שאני לא מכירה אמא כמוני, את בהרבה מובנים כמוני, שומרת על הגוזלית הקטנה איתך, רק נאלצת להוסיף לה חברים קטנים. סליחה. תודה רבה לך על שאת חלק מחיי ועל מה שאת מוסיפה להם. אוהבת מאוד
אמנם כתבת את זה מזמן אבל כל כך התחברתי למה שכתבת שאני ממש רוצה להגיב. גם אני כמוך, מבחירה, מבלה את ימיי עם שני אפרוחים מתוקים. אנחנו גרים בארה"ב, שם זה פחות חריג, אבל המשפחה והחברים בארץ כל כך מתקשים להבין את ההחלטות שלנו עד שלפעמים גם גורמים לי קצת לפקפק בהן בעצמי. לרוב אני מצליחה די מהר לשים את הפקפוקים בצד ולהמשיך לגדל את ילדינו בדרך בה בחרנו.
אפשר לשאול שאלת מונטסורי?
את יודעת אם יש בי"ס מונטסורי בארץ? באזור הצפון?
האם את מתכוונת להמשיך ולגדל את ילדך המתוק בחינוך ביתי?
כפי שאמרתי אנחנו גרים בחו"ל אבל הכוונה לחזור עוד כמה שנים ואנחנו מנסים לבדוק מדי פעם אזורים פוטנציאליים למגורים לכשנחזור.
שבת שלום! אילנה
הי אילנה!
קודם כל, רציתי להודות לך על כי הזכרת לי על מה שכתבתי לפני 8 חודשים. מדהים, אבל גם היום כשקראתי את המילים האלה, לא הייתי משנה בהן מאומה, לבד מהגיל של הבן שלי..:)
אני כל כך יכולה להבין איך הסביבה יכולה מדי פעם לטלטל אותנו כל כך חזק שאנחנו שוכחות לרגע מה באמת חשוב לנו. מה גם שהספק הוא חלק אינטגרלי מההורות. ספק בריא אמנם. אני יכולה אולי לשתף אותך במתכון הסודי שיש לי נגד כל העצות הידידודיות האלה, והוא בדרך כלל מצליח להרגיע אותי. אני פשוט מסתכלת על הבן שלי ושואלת את עצמי, האם באמת נראה לי כי משהו חסר לו? או האם נראה לי כי ההחלטות שקיבלנו עד כה מראות עליו כי טעינו. בדרך כלל, התשובה ישירות ברורה. כל מה שנשאר הוא להזכיר לעצמי להאמין בנו ובנכונות הדרך שלנו בשבילנו.
בני כמה האפרוחים שלך?
שאלת שאלות חשובות מאוד. שאלות שגם אני שואלת את עצמי כל הזמן - ולכן, אני מרשה לעצמי לקחת את המושכות מכאן ולענות לך בפוסט נפרד. אולי כך אם אחד הקוראים ירצה להוסיף או לתרום מידיעותיו, נוכל שתינו להנות מכך.
תודה רבה על התגובה שלך ועל כך כי את קוראת! את מוזמנת תמיד בכייף לכתוב לי.
שבת שלום!
הי!
תודה רבה על התגובה המפורטת שלך. מאוד מעניין לקרוא את דברייך.
יש לי שני בנים, עידן בן 3 וחצי ויובל בן 15 חודשים.
הבית שלנו לא מאורגן על פי שיטת המונטסורי באופן מלא אבל בהחלט אפשר לראות סימנים פה ושם... ולאחרונה אני קוראת ואוספת לי רעיונות לגבי שינויים שאני רוצה לבצע ומקווה ליישם אותם בקרוב. יש לי שאלה שאני יודעת שעוד לא היית צריכה להתמודד איתה אבל אולי יש לך רעיון או אולי שמעת מאחרים (אני לא מכירה אף אחד אחר שבכלל שמע על מונטסורי...)
אני תוהה כיצד מארגנים את סביבת המשחקים כשיש שני ילדים בגילאים שונים כאשר אחד מהם הוא תינוק. איך גורמים לתינוק לא "להתעסק" עם הפעילויות שלא מתאימות לגילו? לשים על מדף גבוה יותר לא יעבוד כי הוא עומד ואם זה לא יהיה בתווך השגתו אז גם עידן לא יוכל להגיע לזה. חשבתי אולי לשים דברים בארון עם דלתות סגורות אבל זה כל כך פחות נעים ומזמין.
אשמח לשמוע אם יש לך עצה בנושא זה.
ולסיום אני רוצה לשתף אותך באתר שמצאתי. יש בו המון המון תמונות ורעיונות לפעילויות שהרבה מהנן ניתן להכין לבד. מקווה שחידשתי לך (: ובכך מחזירה לך תודה על כל מה שאת מחדשת לי.
http://www.monthome.com/pl.htm
יום נפלא! וחג שמח!
אילנה
הי אילנה!
אני אענה על השאלה שלך בפוסט נפרד. אחרת התשובה כאן תהפוך לארוכה מדי. סליחה שלוקח לי קצת זמן.
תודה שסיפרת לי קצת עליך. ותודה על האתר - אני מכירה אותו:) בהחלט, יש בו הרבה רעיונות לפעילויות שאפשר להרכיב בבית. מה שעוד את יכולה לעשות הוא להכנס לכל חברה שמוכרת ציוד מונטסורי, ולדפדף בפעילויות של כישורי חיים. כמעט כל דבר תוכלי לאלתר בבית. יום נעים בינתיים!
הוסף רשומת תגובה