יום חמישי, 16 באפריל 2009

אבא כותב: תקופה שכזאת - מעט מבולבלת

אמא שלך הקדימה אותי בכמה שעות וכתבה על העובדה שהתקבלתי ללימודים בניו יורק. ההודעה הזו הייתה ראשיתה או סופה של תקופה מאוד מעורפלת וחסרת וודאות עבורינו. המדהים הוא, שכאשר קיבלנו את ההודעה התחיל חוסר וודאות חדש.

בוא נתחיל מהתחלה: בספטמבר הקרוב עלינו לעזוב את הבית שאתה כל כך רגיל אליו ואוהב אותו. התחלנו להתלבט, אימך ואני אם כדאי לקנות בית או להשכיר דירה כפי שעשינו עד עכשיו. לא אלאה אותך בחישובים אין סופיים, שיקולים כלכליים וחוסר החלטה שליוו את התהליך, אולם אומר לך כי זו הייתה תקופה קשה ומעורפלת עבורינו. הרגשנו כאילו אנו נסחפים במערבולת ללא יכולת להאחז בשום דבר, כל מה שניסינו להאחז בו נשמט מידנו וזרק אותנו בחזרה ללב הסערה. טוב נו, אולי אני מעט מגזים, אבל באמת לא הצלחנו להבין האם אנחנו נשארים בארץ, נוסעים לארה"ב, שוכרים או קונים דירה. קפאנו. ואז, הגיע הבית ברחוב החורש. אני מאוד מקווה כי בפעם הבאה שאכתוב לך אוכל לבשר לך חדשות טובות ואולי אפילו בזמן שתקרא אי שם בעתיד שורות אילו, תשב לך בחדרך בבית ברחוב החורש. לעת עתה אסתפק בלומר שאם הכל ילך כשורה, נהייה בעליו המאושרים של הבית ברחוב החורש (בשיתוף עם הבנק, כמובן). ואז בשנייה שהתחילו להסתדר דברים עם הבית, שבו אמרנו כי נתרכז ללא קשר עם ארה"ב, הגיעה הבשורה מניו יורק - התקבלתי!!!

שתי בשורות נפלאות שנושאות בחובן שתי אופציות להתגשמות שני חלומות שונים. כתבתי לך קודם כי אני מקווה שבזמן קריאת שורות אלו תשב בחדרך ברחוב החורש ואז חשבתי על כך שבעצם אולי בזמן קריאת שורות אלו תשב אי שם בארץ זרה דוברת אנגלית ותקרא שורות אלו?

ציור עבורי הוא התגשמות חלום, משהו שידעתי שעאשה מזמן, אולם דחיתי אותו. היום אני יודע כי לא ייתכן שאעשה משהו אחר. קשה לי להסביר את תחושת האושר שממלאת אותי, הסיפוק והעניין האינסופי שקיים בעולם הקסום הזה. החלום שלי הוא לצייר, ואת זה אני עושה היום בעזרתו האדיבה והנחייתו הנפלאה של אלי שמיר. ללא כל קשר למקום בו אהייה, אני יודע כי בכך אעסוק. יציאה ללימודים בארה"ב או באירופה היא הזדמנות נהדרת להרחיב אופקים ולהפגש עם הזדמניות חדשות. כל שעלי לעשות הוא לחשוב כיצד אני גורם לזה לקרות- איך אני משיג מימון. זו שאלה קשה שטומנת בחובה המון סבלנות והרבה שעות של חיפוש סזיפי של מלגות. אני יודע שזה יהיה שווה כל רגע. גם אם לא, אמצא את הדרך להתקדם, ללמוד ולהתפתח, אבחר באנשים שיעזרו לי לעשות כן ואשאר מחוייב לדרך אותה בחרתי.

אז מה, אפרוח? איפה אתה יושב היום וקורא שורות אלו? אני מקווה שהיכן שזה לא יהיה, אתה מאושר ואנחנו לצידך מאושרים ושמחים. אני יודע דבר אחד: הבית מלא בעבודות ובציורים שלי, ואימך יושבת שם ומתמוגגת מאושר.

תגובה 1:

My Child's Diary אמר/ה...

אני אוהבת אותך, ואני אוהבת את היצירות האלה. ובאמת, איפה שזה לא יהיה, אני תמיד אתמוגג מאושר למראה העבודות שלך..:)
ואני מקווה גם (טפו טפו טפו) שצ'ופצקי יקרא את השורות האלה בבית בחורש או בארץ זרה...טפו טפו טפו

Related Posts with Thumbnails