החורף שסופסוף הגיע הביא איתו את מסיבות התה של אחר הצהרים.
כמעט כל יום אחרי שאתה מתעורר משנת הצהרים שלך, אנחנו מתיישבים לכוס תה צמחים (מגינה, כמובן) עם פרוסת לחם (בשאיפה, כזה שעשינו בעצמנו) ופובידלו (ריבת שזיפים, מעשה ידיה של אמא שלי - מי שלא טעם ממנה, באמת לא גילה את טעם גן העדן).
וכמובן, אתה מוזג לעצמך!
ואיך שאתה אוהב למזוג - מיותר לציין, כי לעיתים כל מה שמעניין אותך הוא למזוג את התה. הרבה פחות - לשתות אותו.
את הספל הקטן רכשתי ב-2 ש"ח בבזאר האמהות האחרון, והקומקום הוא מתנת החתונה שלנו שהוחלפה מהמתנה המקורית.
מי היה חושב שכלי אמייל של פעם, שיש לי הרבה מאוד זכרונות מהם בעיקר מהבית של הסבים שלי, יהפכו להיות כל כך אופנתיים וגם אהובים עלי עכשיו.
יום רביעי, 9 בדצמבר 2009
שותה תה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה