לבננו: בית על עץ

והנה הוא כאן...

פעם היה ילד קטן...

פעם היה עץ אלה ענף...

פעם הם מצאו אחד את השני, ויחד בנו הם בית... בית על עץ...

מאז שעברנו לביתנו, חיפשנו אבא ואני בית ראוי לבנות עליו עץ.

מה שהתגלה כמשימה לא פשוטה בהחלט - רוב העצים שבחלק האחורי של ביתנו הם עצי פרי יחסית צעירים, כאלה שאי אפשר לבנות עליהם בית.

מדהים שהפתרון היה לאורך כל הזמן ממש מתחת לאפנו...

עץ דמוי אלה שגם מספיק קרוב אלינו וגם מאפשר לכל השוכנים בו פרטיות מסוימת.

מספר דברים היו חשובים לנו כשתכננו את הבית - רציתי שיהיה פתוח ככל האפשר, שיוכל בתקווה להיות כבמה למחשקי הדמיון הפתוח (open ended imaginative play), אך גם בטיחותי.

ולא פחות חשוב - רציתי כי הבית יהיה חלק מהעץ, והעץ יהיה חלק מהבית. שהדבר הכי מתבקש, למשל, הוא להמשיך לטפס במעלה העץ. שכשתשכב על הגב, או עם ספר ביד, תוכל להביט בצמרת העצים מעליך ולהרגיש כי רק אתה והעץ הם היקום.

כל המשפחה נתנה את חלקה בתכנון הבית ובבנייתו.

בפעם המי יודע כמה נוכחתי כי אין הרבה צורך בפעילויות של כישורי חיים (practical life activities), כשאתה מוקף בהם בחיי היומיום...

כמו שאין תמריץ חזק יותר לעניין אותך בתרגול של אחד מהם מאשר למען משימה אמיתית רוקמת גידים...

ויצא בית מדהים... בדיוק כפי שדמיינו...

ואף יותר מכך...

ומה שמדהים עוד יותר הוא הבית כולו ממוחזר לגמרי - כולו בנוי ממשטחי עץ שמצאנו במקומות שונים, ולכן גם לא עלה לנו דבר, מלבד העבודה הקשה והאוהבת שהושקעה בו...

נ.ב. ואחותך בת שמונה חודשים...