יום שלישי, 21 ביוני 2011

לילדינו: בשדה אפונה

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם הוא אפונה ירוקה (אולי קצת הגזמתי, אך אני בהחלט אוהבת אותה מאוד). מה רבה הייתה ההפתעה עת שמעתי שממש לידינו בוואדי יש השנה שדה אפונה ענק! הידיעה הייתה כל כך מרעישה, שלמרות שהיה ממש חם, אחד החמסינים האביביים, החלטנו לא לפספס הזדמנות אדירה זו ולצאת למפגש אישי עם האפונה. וכך נסענו שלושתנו לוואדי - מזל, ששדה האפונה קרוב למקום אליו אפשר להגיע עם רכב. נסענו, כי לצערי, לגב שלי יש הגבלות משקל, והוא כבר לא ממש מצליח לשאת אותך, גבירתנו המתוקה, למרחקים ארוכים, כמו הטיול לוואדי.

ואז קרה דבר מדהים. הסתכלתי מסביבי ולא הצלחתי לראות אותה. כבר חשבתי שאנחנו לא במקום הנכון, ואז פשוט ראיתי אותה. ומאותו הרגע לא ראיתי דבר אחר, מאשר אפונה. מטורף!

אכלנו כמה שהצלחנו להחזיק מעמד בחום. מילאנו תיק וחזרנו הביתה כדי שתוכלי גם לינוק בבית בניחותא. חזרנו תשושים אך מרוצים. וכעבור יומיים גילינו כי קצרו את השדה. כך שבאמת מזל שלא דחינו את הביקור...

2 comments:

Alma's californian diary אמר/ה...

איזה כיף!!!

אנחנו מגדלים אפונה כזו בגינתנו הקטנה (ומקווים להעביר חלק לפחות בעציצים למקום החדש) הדבר שיכול תמיד לעודד את הקטנה שלנו, ואפילו להסיח את דעתה ברגעים קשים, הוא התזכורת לכך שהיא יכולה לצאת החוצה ולקטוף כמה אפונים ואז כמובן לנשנש אותם בהנאה:)

My Child's Diary אמר/ה...

וואו! איזה כייף לכם!
לא חשבתי על הרעיון של לגדל אותה לבד. נראה לך שזה יכול להצליח במזג האוויר שלנו? התחלתם ממש מזרעים או רכשתם עציץ קטן?
חושבת עליכם הרבה בימים אלה. הלוואי והייתי יכולה לבוא ולעזור לך לארוז... מה שבטוח שבמעבר הבא תרשמי אותי בין אלה העוזרים לך לפרוק. אינשאללה!

Related Posts with Thumbnails