לבתנו: ממשיכה לנוע בקפיצות, בטיפוסים ובמה לא

מסתבר כי העמידה על שש היא בדיוק החוליה המקשרת שהייתה כה חסרה לך.

במשך היממה האחרונה מאז שטעמת ממנה לראשונה כל מה שאת עסוקה בו הוא להעמד על שש, לדחוף את עצמך, במשהו המזכיר קפיצה יותר מאשר זחילה, לעבור לזחילה על הבטן, לטפס אם צריך ולהגיע...

בדיוק לאן שתכננת להגיע - ממש כמו שעשית לפני, אך הפעם יכולת להתנסות בהגעה למרחקים ארוכים יותר...

בין אם לדלת הכניסה שמזכוכית להציץ אל המתרחש בחוץ, ובדרכה גם לחקור שוב לעומק את הנמלים ואת גרגירי החצץ שלשמחתך, ביתנו שופע בהם...

ובחזרה לטפס על הפוף, אחד העיסוקים האהובים עליך בימים אלה...

כל האמצעים כשרים לתזוזתך, ואם את החלטת להגיע למגירה נייר שמתחת לכן ציור, ואת התהום בן מטר שמפריד ביניכם, אפשר לחצות באמצעות גרירה עצמית אחרי הגיטרה...

אז כך גם יהיה....

שום דבר לא יסיח את דעתך - גם לא הגילוי המפתיע של אמא המנסה לגנוב דקה ולבדוק מייל...

נחה רגע וממשיכה...

נ.ב. ואת בת שמונה חודשים ושבוע...