אני מניחה כי תחילתו של סיפור זה בתשובות ספונטניות שלנו לחלק מהשאלות הכה אהובות עליך בימים אלה: "אבא, איך אתה יודע?". בדרך כלל אנחנו משתדלים לתת תשובות מפורטות יותר, קצרות אך מסבירות, כמו "אני רעב", "אני מרגישה", "היא אמרה לי", "שמעתי את זה". אך לעיתים התשובה מסתכמת פשוט בידע.
ואז התקיימה לה השיחה הבאה במשך אחת הארוחות שלנו:
אתה: אם אוכלים, אז יש לנו כוח
אני: איך אתה יודע?
אני פשוט יודע.
מה אתה מרגיש כשאתה אוכל?
אני שבע.
ואז..?
אני מפסיק לאכול. אם אני אוכל הרבה, יש לי קאקי.
אז איך אתה יודע שיש לך כוח?
אני פשוט יודע...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה