יום שבת, 6 בדצמבר 2008

אתה לא מרגיש טוב

בסיומו של השבוע הלא כל כך פשוט, גם חלית. הנזלת נעלמה ביום חמישי, אך חזרה ביום שישי. אתה ממש מקורר - גם משתעל, וגם מתעטש (כמובן, לפחות 5 אפצ'י, בדיוק כמו האבא שלך). אינך אוכל כלום. רק יונק. כשהנזלת מאפשרת לך. ובנוסף להכל - אתה סובל מכאבי שיניים. כל כך קשה לראות אותך סובל! אני חושבת שזה הדבר הקשה ביות בלהיות הורה - לראות את הילד שלך חולה.

מאתמול בצהרים הסכמת לישון רק בזרועותי. ולכן, אתמול בלילה, אחרי שהתעוררת אין ספור פעמים, לקחתי אותך למיטתנו. כדי שאוכל להרדים אותך לפני שאתה ממש מתעורר, וגם לחבק אותך תוך כדי וללטף. כך תהיה בזרועותי, כפי שרצית להיות, במשך כל הלילה. וגם אני אוכל לנוח פה ושם. היה לילה לא פשוט. בכית כל כך הרבה פעמים. אבא שלך לבסוף הלך לישון במיטת האורחים שלנו. כדי שאוכל להחליף אותי בבוקר במידת הצורך. ואנחנו המשכנו "לישון". ניסיתי להזכר איך התעוררנו, ואין לי שום זכר לכך. מה שמדגיש אולי את רמת העייפות שהצטברה אצלי.

ובבוקר, כשהלכת לישון את שנת הבוקר שלך במיטתך, שוב לא הסכמת לרדת למיטה. אז המשכתי לשבת איתך, עד שפשוט נשכבתי לידך. כך ישנו לנו, תוך כדי התעוררויות שלך מכאבים, במשך כשעתיים וחצי! אני את רוב הזמן נמתי למשמע נשימותיך הכבדות. אך כל כך שמחתי שאתה הצלחת לישון!

היום נראה כאילו אתה מרגיש טוב יותר מבחינה גופנית. לא היה לך חום היום. קצת חזרת לעצמך. אך נראה כי אתה סובל מכאבים חזקים יותר. והנזלת והשיעולים התגברו להם. גם היום בלילה נישן יחד... רפואה שלמה, בננו המתוק!

תגובה 1:

iris אמר/ה...

ברכות לעידני ההולך! אכן ציון דרך רציני. ואיחולי החלמה מהירה ביותר ובריאות שלמה מאלמה ואיריס.נשיקות.

Related Posts with Thumbnails