בצל פלאים

בימים בהם האף שלך היה סתום לחלוטין, לא במקרה, אבא שלך ואני, שנינו יחד ולחוד, נזכרנו ישירות באיריס, שבימי הקיץ הלהוטים סיפרה בהתרגשות על איך תרופת הפלא המדהימה הזו פתחה את נחיריה של נועה הבת שלה. אמנם איריס מבלה לה עכשיו במזחלות שלג בויסקונסין הרחוקה, הזכרון של הסיפור שלה היה קרוב עד כדי כך שיכולנו לשמוע אותה צוחקת.

וכך עשינו. במשך כמה ימים, חתכנו בצלים (יותר נכון, אבא שלך חתכם - אני לא גיבורה עד כדי כך) ברגע שהלכת לישון. ו... כל פעם, הנזלת נעלמה לה למרבית הפלא.

עלי, שלא כמו על אביך, דרך אגב, התרופה הזו לא עבדה. אבל גם זה לא מפתיע - בדרך כל הכל פועל בצורה הפוכה עלי...:)