אני חושבת שאם היו נותנים לך לבחור בין לאכול לבין לחיות תמיד בחוץ, ללא ספק היית בוחר בחלופה השניה. אתה פשוט אוהב להיות בחוץ. לעולם אינך מתעייף מכך או מבקש לחזור הביתה. זו גם הסיבה לכך שאני כבר מחכה לחורף שיעבור. ובכל מזג אוויר, אפילו במנשא, אני משתדלת לדאוג לכך שנטייל.
וכשאתה בחוץ, איך משהו שאתה אוהב יותר מאבנים ומעלים. אתה יכול שעות לשבת ולהעביר אותך בין אצבעותיך הקטנות (אפרופו, תקופת רגישות לחפצים קטנים (sensitive period for small objects).
כשריכוזך בשיאו, אתה ממש שר לעצמך -TI TI TI. צלילים מודגשים כאלה.
ואנחנו נסוגים כדי לא להפריע לך...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה